אז מאיזה תרגום אתם לומדים מורה נבוכים?
אז מאיזה תרגום אתם לומדים מורה נבוכים?
#בין_קודש_לקודש #שנים_תרגום_ואחד_בחירה פוסט שני בסדרה
בטור הקודם [קישור בתגובה או דרך ההאשטג] סקרנו את תרגומי הכוזרי הבולטים המצויים בימינו וניסינו לשרטט תמונה כללית עם דגשים פרקטיים לבחירת תרגום ללימוד. והיום, איך לא, ננסה לגעת קצת בהבדלים שבין התרגומים השונים למורה נבוכים של הרמב"ם.
מורה נבוכים הוא אחת מיצירות היסוד החשובות והבולטות בעולם המחשבה של רבותינו החל מימי הביניים. נכתב בידי הרמב"ם בשלהי המאה ה-12 כ"הדרכה" אל תלמידו ר' יוסף בן יהודה אבן שמעון, כחיבור שנועד לבירור מעמיק ביסודות הדת לאחר שהקורא כבר רכש בקיאות בענפי התורה והדעת השונים. הוא עוסק במגוון רב של סוגיות יסוד בפילוסופיה, רליגיוזיות ופרשנות תורנית יהודית, ורבים מההוגים והחכמים בדורות אחריו התייחסו אליו והושפעו ממנו בצורה משמעותית.
כמו ספר הכוזרי, גם מורה נבוכים נכתב במקור בערבית יהודית [קבוצת ניבים ערבית שדוברה בידי יהודי ספרד וארצות ערב בימי הביניים] ותורגם במספר תרגומים לעברית. התרגום העברי הראשון לספר נעשה בידי ר' שמואל אבן תיבון [הבן של אבן תיבון שתרגם את הכוזרי] עוד בחיי הרמב"ם ותוך התייעצות איתו, ולכן הוא מקבל משקל משמעותי כמקור להכרעות בשלל לבטים מאוחרים יותר. הוא יוצא עד היום במהדורות מחודשות, אם כי שפתו הקשה והישנה הופכת אותו לפחות מומלץ עבור הלומד הממוצע בתקופתנו [וכאן המקום להזכיר ולסייג: תרגומו של אבן תיבון מהווה אבן דרך חשובה עבור לומד מעמיק שעוסק במורה מעבר ללימוד הממוצע. ההסתייגות ממנו מתייחסת אל רוב קוראינו, אולם ודאי שיש מה להעמיק ולהעזר גם בו].
לאורך המאות, זכה המורה תרגומים נוספים. מכיוון שאינם רלוונטיים במיוחד ללומד הממוצע, ברובם לא נעסוק, אבל לפני שנסקור את התרגומים המובילים של תקופתנו נזכיר בקצרה חלק מהתרגומים הבולטים בדורות עברו. ביניהם תרגומו של רק יהודה אלחריזי ותרגומים נוספים מתקופת ההשכלה.
שלושת התרגומים העיקריים המצויים כיום ומהווים אפיקים מעשיים ללימוד הם תרגומו של הרב קאפח, תרגומו של מיכאל שורץ, ותרגום מפעל משנה תורה [הסדר כרונולוגי]. ננסה לגעת קצת בכל אחד מהם.
הרב קאפח תרגם את מורה נבוכים לעברית בשנות השבעים. בניגוד לתרגומו לספר הכוזרי, שזכה כאן בטור הקודם לסיוג קל, בתרגום המורה הוציא הרב קאפח יצירה שדייקנותה לא באה על חשבון בהירותה. לא באופן חד משמעי, בכל אופן. גם אם התרגומים החדשים יותר כתובים בשפה מודרנית ונגישה מעט יותר, הרי שזה בגלל הבחירה של הרב קאפח להיצמד ללשון הרמב"ם גם כאשר "המרה" של הביטוי המקורי לביטוי שונה מעט היתה משמרת את המשמעות המקורית באוזני הלומד. תרגומו של קאפח מהווה כלי מתוקן וטוב ללמוד באמצעותו את המורה, ודאי עבור מי שרגיל בו כבר ויעדיף את לשונו הקלאסית, וגם עבור לומד חדש המתלבט באיזה תרגום לבחור.
וממש כמו בספר הכוזרי [אם כי, יש לומר, הרבה לפני שעבד על תרגומו של הכוזרי], מיכאל שוורץ תרגם גם הוא את מורה הנבוכים בתרגום מדוייק לא פחות משל הרב קאפח, שמאופיין בבהירות רבה שאינה פוגעת בדייקנות התרגום. אם הרב קאפח העדיף להיצמד ללשונו של הרמב"ם במקור, שוורץ מצא את המילים המדוייקות ביותר לבטא באמצעותן את כוונתו המקורית של הרמב"ם באופן שיתיישב בקלות על לב הלומד המודרני. מונחים כגון "אירוניה" למשל, שלא נוכל למצוא בתרגומו של קאפח, הופכים את כוונת הרמב"ם לבהירה יותר. זאת, כאמור, בלי לפגוע בדיוקו של התרגום. בהערות מפורטות ומתוך מחקר מעמיק ומקיף מביא שוורץ בהערותיו את הלבטים וההכרעות בענייני תרגום אלו ואחרים. בנוסף, תרגומו של שוורץ מצויד במפתחות מסודרים ומפורטים באחרית הספר, כלי חשוב ביותר בלימוד המורה הדורש את "השבת פרקיו זה על זה". על אף שגם תרגומים אחרים עושים עבודה טובה, כבחירה ראשונה, היינו ממליצים לכל לומד מתחיל המתלבט בין התרגומים השונים לבחור בתרגומו של שוורץ.
התרגום השלישי, שיצא אך לאחרונה, הוא תרגומם של מפעל משנה תורה. את מלאכת התרגום ביצע הלל גרשוני, במסגרת יוזמה של מפעל משנה תורה. מדובר בכלי נוח ונגיש ללומד המודרני, בו ניתן דגש רב על התאמת לשון הרמב"ם לעברית ימינו. בהתבסס על הוראת הרמב"ם לאבן תיבון לתרגם את ספרו לא מילה במילה אלא מתוך הבנה של הרעיון ומציאת המילים המתאימות לו בשפת התרגום, ביקשו גם במפעל משנה תורה להנגיש את לשון המורה אף יותר משעשה שוורץ. התרגום דוייק על בסיס השוואות ממוחשבות להופעותיה האחרות של כל מילה ברחבי הספר, והוא עומד בסטנדרט גבוה של דיוק לצד בהירות. הוא כולל בתוכו ביאור קצר ודברי סיכום מועילים, והלמידה באמצעותו טובה ומומלצת.
אם ביחס ללימוד הכוזרי מהתרגומים המודרניים היינו נחרצים יותר, כשמדובר במורה נבוכים האפשרויות השונות מומלצות כולן. דגש מיוחד על תרגומו של הרב קאפח ותרגום מפעל משנה תורה שעושים עבודה נהדרת ביחס בין הדיוק והבהירות, ומקלים על חווית הלימוד כולה.
דעת; תורה
דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)
אז מאיזה תרגום אתם לומדים מורה נבוכים?
אז מאיזה תרגום אתם לומדים מורה נבוכים?
#בין_קודש_לקודש #שנים_תרגום_ואחד_בחירה פוסט שני בסדרה
בטור הקודם [קישור בתגובה או דרך ההאשטג] סקרנו את תרגומי הכוזרי הבולטים המצויים בימינו וניסינו לשרטט תמונה כללית עם דגשים פרקטיים לבחירת תרגום ללימוד. והיום, איך לא, ננסה לגעת קצת בהבדלים שבין התרגומים השונים למורה נבוכים של הרמב"ם.
מורה נבוכים הוא אחת מיצירות היסוד החשובות והבולטות בעולם המחשבה של רבותינו החל מימי הביניים. נכתב בידי הרמב"ם בשלהי המאה ה-12 כ"הדרכה" אל תלמידו ר' יוסף בן יהודה אבן שמעון, כחיבור שנועד לבירור מעמיק ביסודות הדת לאחר שהקורא כבר רכש בקיאות בענפי התורה והדעת השונים. הוא עוסק במגוון רב של סוגיות יסוד בפילוסופיה, רליגיוזיות ופרשנות תורנית יהודית, ורבים מההוגים והחכמים בדורות אחריו התייחסו אליו והושפעו ממנו בצורה משמעותית.
כמו ספר הכוזרי, גם מורה נבוכים נכתב במקור בערבית יהודית [קבוצת ניבים ערבית שדוברה בידי יהודי ספרד וארצות ערב בימי הביניים] ותורגם במספר תרגומים לעברית. התרגום העברי הראשון לספר נעשה בידי ר' שמואל אבן תיבון [הבן של אבן תיבון שתרגם את הכוזרי] עוד בחיי הרמב"ם ותוך התייעצות איתו, ולכן הוא מקבל משקל משמעותי כמקור להכרעות בשלל לבטים מאוחרים יותר. הוא יוצא עד היום במהדורות מחודשות, אם כי שפתו הקשה והישנה הופכת אותו לפחות מומלץ עבור הלומד הממוצע בתקופתנו [וכאן המקום להזכיר ולסייג: תרגומו של אבן תיבון מהווה אבן דרך חשובה עבור לומד מעמיק שעוסק במורה מעבר ללימוד הממוצע. ההסתייגות ממנו מתייחסת אל רוב קוראינו, אולם ודאי שיש מה להעמיק ולהעזר גם בו].
לאורך המאות, זכה המורה תרגומים נוספים. מכיוון שאינם רלוונטיים במיוחד ללומד הממוצע, ברובם לא נעסוק, אבל לפני שנסקור את התרגומים המובילים של תקופתנו נזכיר בקצרה חלק מהתרגומים הבולטים בדורות עברו. ביניהם תרגומו של רק יהודה אלחריזי ותרגומים נוספים מתקופת ההשכלה.
שלושת התרגומים העיקריים המצויים כיום ומהווים אפיקים מעשיים ללימוד הם תרגומו של הרב קאפח, תרגומו של מיכאל שורץ, ותרגום מפעל משנה תורה [הסדר כרונולוגי]. ננסה לגעת קצת בכל אחד מהם.
הרב קאפח תרגם את מורה נבוכים לעברית בשנות השבעים. בניגוד לתרגומו לספר הכוזרי, שזכה כאן בטור הקודם לסיוג קל, בתרגום המורה הוציא הרב קאפח יצירה שדייקנותה לא באה על חשבון בהירותה. לא באופן חד משמעי, בכל אופן. גם אם התרגומים החדשים יותר כתובים בשפה מודרנית ונגישה מעט יותר, הרי שזה בגלל הבחירה של הרב קאפח להיצמד ללשון הרמב"ם גם כאשר "המרה" של הביטוי המקורי לביטוי שונה מעט היתה משמרת את המשמעות המקורית באוזני הלומד. תרגומו של קאפח מהווה כלי מתוקן וטוב ללמוד באמצעותו את המורה, ודאי עבור מי שרגיל בו כבר ויעדיף את לשונו הקלאסית, וגם עבור לומד חדש המתלבט באיזה תרגום לבחור.
וממש כמו בספר הכוזרי [אם כי, יש לומר, הרבה לפני שעבד על תרגומו של הכוזרי], מיכאל שוורץ תרגם גם הוא את מורה הנבוכים בתרגום מדוייק לא פחות משל הרב קאפח, שמאופיין בבהירות רבה שאינה פוגעת בדייקנות התרגום. אם הרב קאפח העדיף להיצמד ללשונו של הרמב"ם במקור, שוורץ מצא את המילים המדוייקות ביותר לבטא באמצעותן את כוונתו המקורית של הרמב"ם באופן שיתיישב בקלות על לב הלומד המודרני. מונחים כגון "אירוניה" למשל, שלא נוכל למצוא בתרגומו של קאפח, הופכים את כוונת הרמב"ם לבהירה יותר. זאת, כאמור, בלי לפגוע בדיוקו של התרגום. בהערות מפורטות ומתוך מחקר מעמיק ומקיף מביא שוורץ בהערותיו את הלבטים וההכרעות בענייני תרגום אלו ואחרים. בנוסף, תרגומו של שוורץ מצויד במפתחות מסודרים ומפורטים באחרית הספר, כלי חשוב ביותר בלימוד המורה הדורש את "השבת פרקיו זה על זה". על אף שגם תרגומים אחרים עושים עבודה טובה, כבחירה ראשונה, היינו ממליצים לכל לומד מתחיל המתלבט בין התרגומים השונים לבחור בתרגומו של שוורץ.
התרגום השלישי, שיצא אך לאחרונה, הוא תרגומם של מפעל משנה תורה. את מלאכת התרגום ביצע הלל גרשוני, במסגרת יוזמה של מפעל משנה תורה. מדובר בכלי נוח ונגיש ללומד המודרני, בו ניתן דגש רב על התאמת לשון הרמב"ם לעברית ימינו. בהתבסס על הוראת הרמב"ם לאבן תיבון לתרגם את ספרו לא מילה במילה אלא מתוך הבנה של הרעיון ומציאת המילים המתאימות לו בשפת התרגום, ביקשו גם במפעל משנה תורה להנגיש את לשון המורה אף יותר משעשה שוורץ. התרגום דוייק על בסיס השוואות ממוחשבות להופעותיה האחרות של כל מילה ברחבי הספר, והוא עומד בסטנדרט גבוה של דיוק לצד בהירות. הוא כולל בתוכו ביאור קצר ודברי סיכום מועילים, והלמידה באמצעותו טובה ומומלצת.
אם ביחס ללימוד הכוזרי מהתרגומים המודרניים היינו נחרצים יותר, כשמדובר במורה נבוכים האפשרויות השונות מומלצות כולן. דגש מיוחד על תרגומו של הרב קאפח ותרגום מפעל משנה תורה שעושים עבודה נהדרת ביחס בין הדיוק והבהירות, ומקלים על חווית הלימוד כולה.
דעת; תורה
דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)
דעת; תורה הוא פרויקט ייחודי בבית המדרש למחשבה יהודית. הפרויקט מבקש להיות מקום לתוכן תורני והגותי איכותי, ולמבקשי דעת וחכמה במרחב הרשת.
