תורתו של הראי"ה קוק משיכה להכות גלים משמעותיים עד ימינו אנו. בשיעור הקודם סקרנו את הפריזמה דרכה ניגש הרצי"ה, בנו, לעריכת כתבי אביו וללימוד תורתו. בהמשך לסקירת עמודי העריכה המרכזיים בתורת הראי"ה- נבחן כעת את הגותו ומבטו של הרב הנזיר.

 

הרב דוד כהן, הידוע בכינויי "הרב הנזיר", היה מבחירי תלמידי הראי"ה. הוא הופקד בידי הראי"ה על עריכת ספר אורות הקודש המעמיק והמורכב. בפתיחתו לספר מספר הרב הנזיר על מפגשו הראשון עם הרב קוק בעת שהותו בשוויץ, מפגש עם תפילת שחרית זכה של הרב קוק שהותיר בו רושם רב וגרם לו לקבל את ההחלטה ללמוד אצל הראי"ה.

 

עריכת ספר אורות הקודש הופקדה בידי הרב הנזיר תחת ההוראה המנחה "לסדר את השיטה" של הרב קוק. אחרי שנים רבות בהן למד הרב הנזיר אצל הראי"ה, הפקיד האחרון בידיו את המשימה להפיק מכתביו הגולמיים ומהגותו את השיטה המסדרת העקרונית. ספר אורות הקודש משקף את הפריזמות הרעיוניות בהן למד הרב הנזיר את תורת רבו. משתקפים בו צורת החשיבה של הראי"ה אותה אימץ הרב בנזיר, לצד עיסוק באלמנטים היסודיים של הקודש בהרחבה ובתעוזה. אם תחת ידו של הרב צבי יהודה, כפי שראינו בפוסט הקודם, יצאו בעיקר הכתבים הסובבים סביב ציר הגאולה שבתורת הרב קוק, הרי שהדגש המרכזי באורות הקודש -מפעל העריכה והפרשנות של הרב הנזיר- הוא האחדות הכללית והיסודית של כל התנועות בעולם, ומקורם המונח בקודש. "אחדות ההפכים" – מונח המזוהה רבות עם תורת הרב קוק – נסקרת בצורה שיטתית ומעמיקה באורות הקודש. היא חושפת את השיטה העקרונית אותה מחדש הראי"ה, לדידו של הרב הנזיר, במבטו על העולם והמציאות.

 

הבדל נוסף בין צורת החשיבה [ובהתאמה גם- העריכה] בין הרב הנזיר והרצי"ה הוא האופן בו נסקרים הדברים מיסודותיהם אל ביטויים המעשי. הרב הנזיר, שלמד פילוסופיה בגרמניה ובשוויץ, עיבד את הרעיונות הגדולים של מורו במודל המתחיל בבירור נקודות היסוד הראשיתית של עניין כלשהו, ומשם הלאה אל עבר התגשמותו הממשית בעולם. כך, עוסק אורות הקודש קודם כל בבירור מהות התורה, הקודש והאלוקות, ומתוך כך בפרשנות התעלות העולם והתקדמותו אל אחדות כוללת סופית. בניגוד לרצי"ה שהוליך את הבירור מהממשי אל העקרוני, בתפיסתו של הרב הנזיר התבהרות הדברים נחשפת בווקטור ההפוך.

 

נדמה שאת נתח העריכה המרכזי של תורת הראי"ה לקח אמנם הרצי"ה, אולם תרומתו של הרב הנזיר לעריכת כתבי אורות הקודש מרכזית גם היא בהעמדת הגותו של הרב קוק לאחר פטירתו. הרב הנזיר לא הספיק להשלים את עריכת כל מפעל אורות הקודש כפי שפרט ותכנן לעשות בהקדמה לספר ובחלוקתו המקדימה. לאחר כשלושים שנה של עבודת עריכה, נפטר הרב הנזיר בטרם השלים את המשימה במלואה. הכרך החמישי שלו נותר לא ערוך, ועל אף נסיונות להוציאו לאור מתוך טיוטות מאוחרות יותר, בסופו של דבר הוא מעולם לא ראה אור.

 

#בין_קודש_לקודש