דמויות גדולות מגיחות לאורך ההיסטוריה ומותירות חותם עז על העולם בו חיו. לאחר מותם, אנשים גדולים נזכרים באופנים שונים, ותלמידיהם מנציחים וממשיכים אותם בדרכים שונות ומגוונות.
תורת הרב קוק ומשמעותה מעסיקות לומדי תורה רבים עד עצם היום הזה. בשיעורים הקודמים סקרנו את נקודות המבט דרכן ניגשו הרצי"ה והרב הנזיר לעריכת הכתבים של הראי"ה קוק. בשיעור השלישי והכמעט אחרון לסדרה זו נבחן את תורתו של הרב קוק כפי שהיא משתקפת ממשקפיו של אחד מגדולי תלמידיו- הרב יעקב משה חרל"פ.
מעניין לגלות שגם הרב חרל"פ חווה את עוצמתו של הראי"ה קוק לראשונה דרך מפגש עם תפילת השחר שלו. בדומה למפגש העוצמתי של הרב הנזיר עם הראי"ה ותפילתו, עליו כתבנו בפוסט הקודם, גם הרב חרל"פ מתאר איך נחשף לראשנה לעוצמתו של רבו דרך התפילה שלו. הוא עבר על יד בית הכנסת של הרב קוק ביפו בבוקר חג השבועות ושמע את האקדמות שאמר הרב קוק. לימים הוא צוטט בספרים ביחס למפגש זה ואמר: "מאותה שעה ואילך דבקתי ברב באהבה עזה, והייתי לתלמידו וחסידו לעולם".
אולם בניגוד לרצי"ה ולרב הנזיר- הרב חרל"פ לא הופקד בידי הרב קוק על מלאכת עריכה אחת מובחנת. אם בפרקים הקודמים ערכנו השוואה בין דגשי העריכה של הרצי"ה ושל הרב הנזיר, הרי שלרב חרל"פ אין רקורד עריכה מובחן בכתבי הראי"ה שדרכו ניתן להמשיך קו השוואה ישיר זה. לבקשת הרב קוק, הרב חרל"פ שימש כראש ישיבת מרכז הרב ואף סייע בעריכת רבים מהכתבים שהשאיר. ה"ירושה הרוחנית" עליה הופקד היתה משמעותית ביותר, אולם היא לא התבטאה באותו אופן במלאכת עריכת הכתבים. ואף על פי כן, שלושת הדמויות בהן אנו עוסקים בסדרה זו הרכיבו חוג מצומצם של תלמידים קרובים לראי"ה קוק, והן שופכות אור שונה על תורתו.
בתפיסתו את תורת הראי"ה, דמה הרב חרל"פ לרב צבי יהודה יותר מאשר לרב הנזיר. הוא הרבה לכתוב ולהתבטא על ייחודיות ישראל ועל הפער והניגוד בינם לבין הגויים, עד כדי הקצנה של דמות הגוי. מרכזיותם של ארץ ישראל ושל עם ישראל כעקרונות יסוד בתורתו של רבו בולטים בכתביו של הרב חרל"פ באופן המזכיר את ניתוחיו ודגשיו של הרצי"ה. דיונים גדולים ניטשים עד עצם היום הזה בשאלת רמת מעורבותו המדוייקת של הרב חרל"פ בעריכת אורות הקודש – החיבור עליו הופקד דווקא הרב הנזיר – שבפשטות פחות תאם את קו הסתרת היסודות הקבליים בתורת הרב קוק בו נקטו הרב חרל"פ והרצי"ה.
בדומה לרצי"ה, גם הרב חרל"פ נבדל מהרב הנזיר בתפיסתו את תורת רבם, בהסתייגותו מהמתודה הפילוסופית איתה ניגש הרב הנזיר ללימוד ולעריכה. עם או בלי קשר, ניתן למצוא דגש משמעותי בתורתו של הרב חרל"פ על יסודות הגאולה בתורת הרב קוק. הוא היה שותף עם רבו הרצי"ה למסע המושבות, תהליך שהכיל בתוכו הנחות יסוד מתקדמות ומחודשות על תפיסת ישוב ארץ ישראל, על תפיסת עם ישראל ועל תפיסת פעמי הגאולה בדורו.
דמויות גדולות מגיחות לאורך ההיסטוריה ומותירות חותם עז על העולם בו חיו. לאחר מותם, אנשים גדולים נזכרים באופנים שונים, ותלמידיהם מנציחים וממשיכים אותם בדרכים שונות ומגוונות. רבים ממי שמגדירים עצמם כיום כתלמידי הרב קוק ישללו את הלגיטימציה מהטענה של חוגים אחרים להיותם תלמידיו גם הם. האחרונים מצידם תוהים לא פעם כיצד דווקא אלו המכנים עצמם תלמידי הרב קוק נוהגים באופן שבעיניהם אינו תואם את תורתו הגדולה. האור הגדול שהאיר את עיני עם ישראל, כדרכו של אור בעולמנו, נאסף בכלים שונים ומגוונים והתפרש אצל כל תלמיד כפי הבנתו. לימוד מעמיק ורציני של תורת הראי"ה יתברך מאוד מהיכרות מעמיקה עם יסודות הפלגים השונים בפרשנות ובעריכת המסה הרעיונית הכבירה. מאמרים רבים בהיקפים שונים יכולים לסייע ללומד הרציני למפות את ההבדלים המרכזיים ולגשת בעמדה ביקורתית וקשובה ללימוד כתבי הראי"ה. #תלמידי_הראיה – מוזמנים להמשיך ולהעמיק.
#בין_קודש_לקודש
דעת; תורה
דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)
דמויות גדולות מגיחות לאורך ההיסטוריה ומותירות חותם עז על העולם בו חיו. לאחר מותם, אנשים גדולים נזכרים באופנים שונים, ותלמידיהם מנציחים וממשיכים אותם בדרכים שונות ומגוונות.
תורת הרב קוק ומשמעותה מעסיקות לומדי תורה רבים עד עצם היום הזה. בשיעורים הקודמים סקרנו את נקודות המבט דרכן ניגשו הרצי"ה והרב הנזיר לעריכת הכתבים של הראי"ה קוק. בשיעור השלישי והכמעט אחרון לסדרה זו נבחן את תורתו של הרב קוק כפי שהיא משתקפת ממשקפיו של אחד מגדולי תלמידיו- הרב יעקב משה חרל"פ.
מעניין לגלות שגם הרב חרל"פ חווה את עוצמתו של הראי"ה קוק לראשונה דרך מפגש עם תפילת השחר שלו. בדומה למפגש העוצמתי של הרב הנזיר עם הראי"ה ותפילתו, עליו כתבנו בפוסט הקודם, גם הרב חרל"פ מתאר איך נחשף לראשנה לעוצמתו של רבו דרך התפילה שלו. הוא עבר על יד בית הכנסת של הרב קוק ביפו בבוקר חג השבועות ושמע את האקדמות שאמר הרב קוק. לימים הוא צוטט בספרים ביחס למפגש זה ואמר: "מאותה שעה ואילך דבקתי ברב באהבה עזה, והייתי לתלמידו וחסידו לעולם".
אולם בניגוד לרצי"ה ולרב הנזיר- הרב חרל"פ לא הופקד בידי הרב קוק על מלאכת עריכה אחת מובחנת. אם בפרקים הקודמים ערכנו השוואה בין דגשי העריכה של הרצי"ה ושל הרב הנזיר, הרי שלרב חרל"פ אין רקורד עריכה מובחן בכתבי הראי"ה שדרכו ניתן להמשיך קו השוואה ישיר זה. לבקשת הרב קוק, הרב חרל"פ שימש כראש ישיבת מרכז הרב ואף סייע בעריכת רבים מהכתבים שהשאיר. ה"ירושה הרוחנית" עליה הופקד היתה משמעותית ביותר, אולם היא לא התבטאה באותו אופן במלאכת עריכת הכתבים. ואף על פי כן, שלושת הדמויות בהן אנו עוסקים בסדרה זו הרכיבו חוג מצומצם של תלמידים קרובים לראי"ה קוק, והן שופכות אור שונה על תורתו.
בתפיסתו את תורת הראי"ה, דמה הרב חרל"פ לרב צבי יהודה יותר מאשר לרב הנזיר. הוא הרבה לכתוב ולהתבטא על ייחודיות ישראל ועל הפער והניגוד בינם לבין הגויים, עד כדי הקצנה של דמות הגוי. מרכזיותם של ארץ ישראל ושל עם ישראל כעקרונות יסוד בתורתו של רבו בולטים בכתביו של הרב חרל"פ באופן המזכיר את ניתוחיו ודגשיו של הרצי"ה. דיונים גדולים ניטשים עד עצם היום הזה בשאלת רמת מעורבותו המדוייקת של הרב חרל"פ בעריכת אורות הקודש – החיבור עליו הופקד דווקא הרב הנזיר – שבפשטות פחות תאם את קו הסתרת היסודות הקבליים בתורת הרב קוק בו נקטו הרב חרל"פ והרצי"ה.
בדומה לרצי"ה, גם הרב חרל"פ נבדל מהרב הנזיר בתפיסתו את תורת רבם, בהסתייגותו מהמתודה הפילוסופית איתה ניגש הרב הנזיר ללימוד ולעריכה. עם או בלי קשר, ניתן למצוא דגש משמעותי בתורתו של הרב חרל"פ על יסודות הגאולה בתורת הרב קוק. הוא היה שותף עם רבו הרצי"ה למסע המושבות, תהליך שהכיל בתוכו הנחות יסוד מתקדמות ומחודשות על תפיסת ישוב ארץ ישראל, על תפיסת עם ישראל ועל תפיסת פעמי הגאולה בדורו.
דמויות גדולות מגיחות לאורך ההיסטוריה ומותירות חותם עז על העולם בו חיו. לאחר מותם, אנשים גדולים נזכרים באופנים שונים, ותלמידיהם מנציחים וממשיכים אותם בדרכים שונות ומגוונות. רבים ממי שמגדירים עצמם כיום כתלמידי הרב קוק ישללו את הלגיטימציה מהטענה של חוגים אחרים להיותם תלמידיו גם הם. האחרונים מצידם תוהים לא פעם כיצד דווקא אלו המכנים עצמם תלמידי הרב קוק נוהגים באופן שבעיניהם אינו תואם את תורתו הגדולה. האור הגדול שהאיר את עיני עם ישראל, כדרכו של אור בעולמנו, נאסף בכלים שונים ומגוונים והתפרש אצל כל תלמיד כפי הבנתו. לימוד מעמיק ורציני של תורת הראי"ה יתברך מאוד מהיכרות מעמיקה עם יסודות הפלגים השונים בפרשנות ובעריכת המסה הרעיונית הכבירה. מאמרים רבים בהיקפים שונים יכולים לסייע ללומד הרציני למפות את ההבדלים המרכזיים ולגשת בעמדה ביקורתית וקשובה ללימוד כתבי הראי"ה. #תלמידי_הראיה – מוזמנים להמשיך ולהעמיק.
#בין_קודש_לקודש
דעת; תורה
דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)
דעת; תורה הוא פרויקט ייחודי בבית המדרש למחשבה יהודית. הפרויקט מבקש להיות מקום לתוכן תורני והגותי איכותי, ולמבקשי דעת וחכמה במרחב הרשת.
