הראי"ה כתב אמנם טקסטים רבים, אבל אגידתם ועריכתם לכדי ספרות מסודרת לא התבצעה על פי רוב על ידו.
הרב אברהם יצחק הכהן קוק היה אחד מגדולי הרוח והתורה הגדולות שקמו בעת האחרונה. תורתו מכה גלים עד ימינו אנו במעגלים נרחבים, והשפעתה מתבטאת בגוונים שונים של תפיסות עולם רוחניות והלכתיות. בין אם אהבו אותו ובין אם לאו, רבים וגדולים בעולם הדתי הושפעו מדמותו: הן בקבלתו והן בדחייתו.
הראי"ה כתב אמנם טקסטים רבים, אבל אגידתם ועריכתם לכדי ספרות מסודרת לא התבצעה על פי רוב על ידו. תורתו של הרב קוק נערכה בידי בכירי תלמידיו, וממשיכה לצאת לאור עד היום הזה. בסדרת שיעורים זו ננסה לבחון את הדגשים השונים של 3 דמויות מפתח בפרשנות ועריכת תורתו. החל מבנו הרב צבי יהודה קוק, המשך דרך הרב הנזיר, וכלה ברב חרל"פ.
הרב צבי יהודה הכהן קוק היה בנו של הראי"ה, ובמובנים מסויימים גם ממשיך דרכו הציבורית בהנהגת ישיבת מרכז הרב. הוא אחראי לעריכת והפצת רוב כתביו של הראי"ה אביו, ולדעתם של רבים הוא בעל החותם המשמעותי ביותר בעריכת ועיצב תורת הראי"ה. אחד העקרונות המרכזיים אותם הבליט הרצי"ה בתורתו של אביו הוא התורה הגואלת, ביחס לעם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל. הרצי"ה הרבה להדגיש בעריכת כתביו של הרב קוק, ובמהלך הנהגת מעגלי ממשיכי דרכו, את היסודות הגאוליים של תורת הראי"ה. הוא עסק רבות במשנתו של אביו בענייני הנהגה ומדיניות, והרבה להדגיש את השקפתו של הראי"ה ביחס למדינת ישראל כחלק משמעותי בראשית צמיחת גאולת ישראל. התייחסויות רבות מוקדשות בתורתו של הרצי"ה לקדושת עם ישראל, קדושת ארץ ישראל והיותה של התורה גאולה למציאות. המשקפיים העיקריות בהן בחן הרצי"ה את תורת אביו הם הפריזמה של היותה תורת הגאולה.
הרצי"ה קיבל בחיי אביו את התפקיד להוציא לאור את רוב כתביו. אורות, אורות התשובה, אורות התורה, אורות ישראל, מידות הראי"ה, ובמידת מה גם עולת ראיה- כולם ספרים של הראי"ה שיצאו תחת ידו העורכת של הרצי"ה לפני ואחרי מות אביו.
אפיון אחר של עריכת הרצי"ה הוא אפיון צורני-חשיבתי. בשלל נושאים רוחניים בהם עסק אביו, הרצי"ה בעריכתו ניגש ראשית לתיאור התופעה הנראית לעין, ומשם בהדרגה אל עבר בירור נקודת הראשית העקרונית שלה. צורת חשיבה זו עומדת בניגוד לשיטתו של הרב הנזיר [עליה נרחיב בשיער הבא בסדרה] הפותחת בליבון הפילוסופי של נקודת הראשית ומשם מתקדמת אל עבר העיסוק בביטוייה במציאות. דוגמא נוחה לאפיון זה ניתן למצוא בסדר העריכה של ספר אורות התורה, למשל. החל מהפרק השישי והלאה, ניתן להבחין בהתקדמות קבועה מעיסוק בתיאור המפגש המעשי של האדם עם התורה אל עבר בירור מהותני יותר על אופייה האידיאלי של התורה. בשיאו של הספר, בפרקו השלושה עשר, ריכז הרצי"ה את דבריו של הרב קוק ביחס ל"תורת ארץ ישראל"- הביטוי הגבוה ביותר בעיניו של תורה במציאות. בחלוקה גסה, גם בתוך כל פרק ופרק ערך הרצי"ה את הדברים כבירור מתקדם, שראשיתו במפגש הפשטני יותר עם מושא הדיון והמשכו בהעמקת יסודות האלמנט.
השוואות בין כתבים בלתי ערוכים המופיעים בשמונה קבצים ובין התוצר הסופי שהופק מהן לאחר מכן בספרים השונים שערך הרצי"ה, חושפות מגמת עריכה קלה בכל מקום בו היה עלול להשתמע מהכתוב חוסר מחוייבות לקיום המצוות. בעיני הרצי"ה, תורתו הגולמית המורכבת של הרב קוק עשויה להשמע לאוזן בלתי בקיאה כחריגה מגבול המחוייבות המעשית לטובת מחוזות הנסתר, ועל כן הוא עידן אותה בכל מקום שהיתה עשויה להתפס ככזו.
אלמלא הרצי"ה ומפעלו, יתכן ותורת הראי"ה היתה נותרת מאובקת על המדפים העליונים הנידחים בספריית מחשבת רבותינו, שמורה ליודעי חן בלבד. הפצתה של דמות הראי"ה ושל תורתה כרוכה בקשר ישיר לפרשנותו ולעבודתו של בנו הרב צבי יהודה הכהן קוק.
#בין_קודש_לקודש
דעת; תורה
דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)
הראי"ה כתב אמנם טקסטים רבים, אבל אגידתם ועריכתם לכדי ספרות מסודרת לא התבצעה על פי רוב על ידו.
הרב אברהם יצחק הכהן קוק היה אחד מגדולי הרוח והתורה הגדולות שקמו בעת האחרונה. תורתו מכה גלים עד ימינו אנו במעגלים נרחבים, והשפעתה מתבטאת בגוונים שונים של תפיסות עולם רוחניות והלכתיות. בין אם אהבו אותו ובין אם לאו, רבים וגדולים בעולם הדתי הושפעו מדמותו: הן בקבלתו והן בדחייתו.
הראי"ה כתב אמנם טקסטים רבים, אבל אגידתם ועריכתם לכדי ספרות מסודרת לא התבצעה על פי רוב על ידו. תורתו של הרב קוק נערכה בידי בכירי תלמידיו, וממשיכה לצאת לאור עד היום הזה. בסדרת שיעורים זו ננסה לבחון את הדגשים השונים של 3 דמויות מפתח בפרשנות ועריכת תורתו. החל מבנו הרב צבי יהודה קוק, המשך דרך הרב הנזיר, וכלה ברב חרל"פ.
הרב צבי יהודה הכהן קוק היה בנו של הראי"ה, ובמובנים מסויימים גם ממשיך דרכו הציבורית בהנהגת ישיבת מרכז הרב. הוא אחראי לעריכת והפצת רוב כתביו של הראי"ה אביו, ולדעתם של רבים הוא בעל החותם המשמעותי ביותר בעריכת ועיצב תורת הראי"ה. אחד העקרונות המרכזיים אותם הבליט הרצי"ה בתורתו של אביו הוא התורה הגואלת, ביחס לעם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל. הרצי"ה הרבה להדגיש בעריכת כתביו של הרב קוק, ובמהלך הנהגת מעגלי ממשיכי דרכו, את היסודות הגאוליים של תורת הראי"ה. הוא עסק רבות במשנתו של אביו בענייני הנהגה ומדיניות, והרבה להדגיש את השקפתו של הראי"ה ביחס למדינת ישראל כחלק משמעותי בראשית צמיחת גאולת ישראל. התייחסויות רבות מוקדשות בתורתו של הרצי"ה לקדושת עם ישראל, קדושת ארץ ישראל והיותה של התורה גאולה למציאות. המשקפיים העיקריות בהן בחן הרצי"ה את תורת אביו הם הפריזמה של היותה תורת הגאולה.
הרצי"ה קיבל בחיי אביו את התפקיד להוציא לאור את רוב כתביו. אורות, אורות התשובה, אורות התורה, אורות ישראל, מידות הראי"ה, ובמידת מה גם עולת ראיה- כולם ספרים של הראי"ה שיצאו תחת ידו העורכת של הרצי"ה לפני ואחרי מות אביו.
אפיון אחר של עריכת הרצי"ה הוא אפיון צורני-חשיבתי. בשלל נושאים רוחניים בהם עסק אביו, הרצי"ה בעריכתו ניגש ראשית לתיאור התופעה הנראית לעין, ומשם בהדרגה אל עבר בירור נקודת הראשית העקרונית שלה. צורת חשיבה זו עומדת בניגוד לשיטתו של הרב הנזיר [עליה נרחיב בשיער הבא בסדרה] הפותחת בליבון הפילוסופי של נקודת הראשית ומשם מתקדמת אל עבר העיסוק בביטוייה במציאות. דוגמא נוחה לאפיון זה ניתן למצוא בסדר העריכה של ספר אורות התורה, למשל. החל מהפרק השישי והלאה, ניתן להבחין בהתקדמות קבועה מעיסוק בתיאור המפגש המעשי של האדם עם התורה אל עבר בירור מהותני יותר על אופייה האידיאלי של התורה. בשיאו של הספר, בפרקו השלושה עשר, ריכז הרצי"ה את דבריו של הרב קוק ביחס ל"תורת ארץ ישראל"- הביטוי הגבוה ביותר בעיניו של תורה במציאות. בחלוקה גסה, גם בתוך כל פרק ופרק ערך הרצי"ה את הדברים כבירור מתקדם, שראשיתו במפגש הפשטני יותר עם מושא הדיון והמשכו בהעמקת יסודות האלמנט.
השוואות בין כתבים בלתי ערוכים המופיעים בשמונה קבצים ובין התוצר הסופי שהופק מהן לאחר מכן בספרים השונים שערך הרצי"ה, חושפות מגמת עריכה קלה בכל מקום בו היה עלול להשתמע מהכתוב חוסר מחוייבות לקיום המצוות. בעיני הרצי"ה, תורתו הגולמית המורכבת של הרב קוק עשויה להשמע לאוזן בלתי בקיאה כחריגה מגבול המחוייבות המעשית לטובת מחוזות הנסתר, ועל כן הוא עידן אותה בכל מקום שהיתה עשויה להתפס ככזו.
אלמלא הרצי"ה ומפעלו, יתכן ותורת הראי"ה היתה נותרת מאובקת על המדפים העליונים הנידחים בספריית מחשבת רבותינו, שמורה ליודעי חן בלבד. הפצתה של דמות הראי"ה ושל תורתה כרוכה בקשר ישיר לפרשנותו ולעבודתו של בנו הרב צבי יהודה הכהן קוק.
#בין_קודש_לקודש
דעת; תורה
דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)
דעת; תורה הוא פרויקט ייחודי בבית המדרש למחשבה יהודית. הפרויקט מבקש להיות מקום לתוכן תורני והגותי איכותי, ולמבקשי דעת וחכמה במרחב הרשת.
