על הדומה והשונה בחייהם ובהגותם של הרב סולובייצ'יק והשל
שניהם נולדו בעשור הראשון של המאה ה-20 במזרח אירופה, למדו באוניברסיטת ברלין, שהו בוורשה והשתקעו בארצות הברית. אצל שתי דמויות אלו, זוועות השואה ומלחמת העולם הותירו את רישומם בהגות הענפה והמשפיעה שיצרו. לצד זאת, בין שני ההוגים הללו התנהלו מחלוקות חריפות במגוון נושאים. במסגרת שלפנינו נצביע על נקודת דמיון ונקודת שוני מרכזית בדבריהם.
בין הרב יוסף דב סולובייצ'יק ואברהם יהושע השל ישנם מספר קווי דמיון, ולא רק בקורות חייהם. חלק משמעותי מהגותם מתמקד בחוויותיו הדתיות של היחיד העומד בפני קונו. בפרט, שניהם רואים בחוויית המסתורין העולה מהמציאות מקום של מפגש עם האלוהי.
הרב סולובייצ'יק ראה בחוויית הנשגב אצל בני האדם את הראיה החזקה ביותר לקיומו של אלוהים. לאחר שהוא מדבר על הפער הבלתי לגישור בין הדברים לכשעצמם (ה'נומנון') לדברים כפי שכלי ההכרה שלנו תופסים אותם ('פנומנון'), עליו הצביע קאנט; הוא משליך את התובנה הזו גם לחוויית והכרת האלוהות:
"כפי שתודעת המציאות בכלל והישות האנוכית בפרט אינן עוסקות בהכרעות הגיוניות אלא מהוות עצם מהותו הרוחנית של האדם, כך היא גם חווית האלהות [...] היא ודאית שבוודאיות, אמת שבאמיתות. אם יש עולם, אם ישנה מציאות בכלל - ובזה אין האדם, שלא נתפס לפילפולים של הבל, מסופק כלל - יש אלוה שהוא צור ההוויה ומקורה (ובקשתם משם, עמ' 128-129)
האמירה של השל מעודנת יותר. בדומה לגרי"ד, השל טוען בחלק הראשון של ספרו 'אלוהים מבקש את האדם' שחידוד תחושת המסתורין והנשגב שבעולם יכולה להיות דלת כניסה למפגש עם האלוהי: "הנשגב אינו נוכח בסתמיות. הוא אינו דבר או תכונה, כי אם אירוע, מעשה אלוהים, נס. מכאן שגם הר אינו דבר בעלמא. מה שנראה כאבן הוא למעשה דרמה [...] אין עובדות נשגבות, יש רק מעשי ידיו של אלוהים" (עמ' 33). אך אפשר גם שלא לעבור את מפתן הדלת, ואין זהות בין חוויית הנשגב לחוויית האלוהות, כי "אלוהים הוא מסתורין, אך המסתורין איננו אלוהים" (עמ' 54).
היכן המחלוקת המשמעותית בין השניים? נדמה ששורש ההבדל ביניהם נמצא ביחס להלכה. הגרי"ד ראה בהלכה מודל מחשבתי והגותי ששיאו ב'איש ההלכה' המפורסם. דמות אידילית זו משלבת את תכונות החקר, הגילוי והכיבוש של 'איש הדעת'; ואת התחושות של הפליאה, הסוד והנסיגה של 'איש הדת'. 'איש ההלכה' רואה בהלכה את הדרך להוריד את הנשגב והסתום לעולם החומרי, מכיוון שההלכה מנכיחה את הקדושה בהיבטים היומיומיים שבחיינו – בזמן, במקום, באוכל וביחס בין אנשים: "כשאיש ההלכה נושא את עיניו אל האופק המערבי או המזרחי, ורואה דימדומי חמה בשקיעתה, את השחר בעלותו או זהרורי שמש בזריחתה, הרי הוא יודע, כי זריחה או שקיעה זו מחדשת בעדו דינים, חובות ומצוות." (איש ההלכה, עמ' 29). ובקיצור, מלוא כל הארץ הלכה.
השל נרתע מאד מ'איש ההלכה' של הרב סולובייצ'יק, ובשיעור אחד הכריז: "איש ההלכה?! לא היה ולא נברא! היה – ועודנו ישנו – 'איש תורה', המשלב הלכה ואגדה". לדידו, "זיקת הגומלין בין הלכה לאגדה היא לב לבה של היהדות" (אלוהים מבקש את האדם, עמ' 266).
לפי השל, מטרת ההלכה היא "לפרש תובנות מטפיזיות כדפוסים לפעולה ולהעניק לעקרונות הנשגבים ביותר משמעות בהתנהגותנו היום יומית" (שם, עמ' 235). ומכאן הוא מסיק: "בהגשמתנו את היסוד האלוהי על בימת חיינו הקונקרטיים אנו חשים בנוכחותו של האלוהי ובזיקתנו אליו" (שם). כלומר, ההלכה היא אמצעי להנכחת תובנות רוחניות בעולמנו, אך אינה מטרה בפני עצמה (עמ' 255).
מנגד, הרב סולובייצ'יק ביקר את מקומה של ההלכה בהגותו של השל. וכך, לאחר שספרו של השל, 'השבת', יצא לאור, הגרי"ד תקף בחריפות את העובדה שבספר כמעט ואין אזכור של הלכות שבת המפורטות. כמובן שלפי הרב סולובייצ'יק, חלק מהותי מאופיה של השבת נגזר מפרטי הדינים וגדריהם, וספר שלא מתעסק בכך מפספס היבט יסודי ביותר של השבת.
הרב סולובייצ'יק והשל התמודדו עם נושאים רבים שבוערים גם בימינו: היחס בין היהדות למודרנה (בתחום המדעי, הפילוסופי והמוסרי), החוויה הדתית של המאמין הביקורתי, היחס בין ישראל לאומות העולם ועוד. חשיבתם ורעיונותיהם המקוריים ממשיכים להדהד בהגות ימינו, ומוסיפים נדבך חשוב לעיסוק בשאלות הרבות שאיתם מתמודד היהודי המודרני.
***
מקורות להרחבה:
עיקרי התובנות נמצאים בספריהם המרכזיים של השניים: 'איש ההלכה' ו'ביקשתם משם' שאוגדו לספר 'איש ההלכה – גלוי ונסתר' אצל הגרי"ד, ו'אלוהים מבקש את האדם' אצל השל.
המחלוקת המשמעותית בין השניים הייתה ביחס לנוצרים ובמסמך לשינוי יחסם כלפי היהדות לאחר השואה. להרחבה ראו במאמרו של ראובן קימלמן: https://www.jstor.org/stable/1396541
כמו כן, ראו דיון בנוגע למחלוקת בין השניים בפאנל שהתקיים לכבוד השקת ספרו של השל, "תורה מן השמיים", ובפרט בדבריהם של הרב אביע"ד סנדרס וד"ר עינת רמון: https://youtu.be/7R-aC59NYeo
דעת; תורה
דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)
על הדומה והשונה בחייהם ובהגותם של הרב סולובייצ'יק והשל
שניהם נולדו בעשור הראשון של המאה ה-20 במזרח אירופה, למדו באוניברסיטת ברלין, שהו בוורשה והשתקעו בארצות הברית. אצל שתי דמויות אלו, זוועות השואה ומלחמת העולם הותירו את רישומם בהגות הענפה והמשפיעה שיצרו. לצד זאת, בין שני ההוגים הללו התנהלו מחלוקות חריפות במגוון נושאים. במסגרת שלפנינו נצביע על נקודת דמיון ונקודת שוני מרכזית בדבריהם.
בין הרב יוסף דב סולובייצ'יק ואברהם יהושע השל ישנם מספר קווי דמיון, ולא רק בקורות חייהם. חלק משמעותי מהגותם מתמקד בחוויותיו הדתיות של היחיד העומד בפני קונו. בפרט, שניהם רואים בחוויית המסתורין העולה מהמציאות מקום של מפגש עם האלוהי.
הרב סולובייצ'יק ראה בחוויית הנשגב אצל בני האדם את הראיה החזקה ביותר לקיומו של אלוהים. לאחר שהוא מדבר על הפער הבלתי לגישור בין הדברים לכשעצמם (ה'נומנון') לדברים כפי שכלי ההכרה שלנו תופסים אותם ('פנומנון'), עליו הצביע קאנט; הוא משליך את התובנה הזו גם לחוויית והכרת האלוהות:
"כפי שתודעת המציאות בכלל והישות האנוכית בפרט אינן עוסקות בהכרעות הגיוניות אלא מהוות עצם מהותו הרוחנית של האדם, כך היא גם חווית האלהות [...] היא ודאית שבוודאיות, אמת שבאמיתות. אם יש עולם, אם ישנה מציאות בכלל - ובזה אין האדם, שלא נתפס לפילפולים של הבל, מסופק כלל - יש אלוה שהוא צור ההוויה ומקורה (ובקשתם משם, עמ' 128-129)
האמירה של השל מעודנת יותר. בדומה לגרי"ד, השל טוען בחלק הראשון של ספרו 'אלוהים מבקש את האדם' שחידוד תחושת המסתורין והנשגב שבעולם יכולה להיות דלת כניסה למפגש עם האלוהי: "הנשגב אינו נוכח בסתמיות. הוא אינו דבר או תכונה, כי אם אירוע, מעשה אלוהים, נס. מכאן שגם הר אינו דבר בעלמא. מה שנראה כאבן הוא למעשה דרמה [...] אין עובדות נשגבות, יש רק מעשי ידיו של אלוהים" (עמ' 33). אך אפשר גם שלא לעבור את מפתן הדלת, ואין זהות בין חוויית הנשגב לחוויית האלוהות, כי "אלוהים הוא מסתורין, אך המסתורין איננו אלוהים" (עמ' 54).
היכן המחלוקת המשמעותית בין השניים? נדמה ששורש ההבדל ביניהם נמצא ביחס להלכה. הגרי"ד ראה בהלכה מודל מחשבתי והגותי ששיאו ב'איש ההלכה' המפורסם. דמות אידילית זו משלבת את תכונות החקר, הגילוי והכיבוש של 'איש הדעת'; ואת התחושות של הפליאה, הסוד והנסיגה של 'איש הדת'. 'איש ההלכה' רואה בהלכה את הדרך להוריד את הנשגב והסתום לעולם החומרי, מכיוון שההלכה מנכיחה את הקדושה בהיבטים היומיומיים שבחיינו – בזמן, במקום, באוכל וביחס בין אנשים: "כשאיש ההלכה נושא את עיניו אל האופק המערבי או המזרחי, ורואה דימדומי חמה בשקיעתה, את השחר בעלותו או זהרורי שמש בזריחתה, הרי הוא יודע, כי זריחה או שקיעה זו מחדשת בעדו דינים, חובות ומצוות." (איש ההלכה, עמ' 29). ובקיצור, מלוא כל הארץ הלכה.
השל נרתע מאד מ'איש ההלכה' של הרב סולובייצ'יק, ובשיעור אחד הכריז: "איש ההלכה?! לא היה ולא נברא! היה – ועודנו ישנו – 'איש תורה', המשלב הלכה ואגדה". לדידו, "זיקת הגומלין בין הלכה לאגדה היא לב לבה של היהדות" (אלוהים מבקש את האדם, עמ' 266).
לפי השל, מטרת ההלכה היא "לפרש תובנות מטפיזיות כדפוסים לפעולה ולהעניק לעקרונות הנשגבים ביותר משמעות בהתנהגותנו היום יומית" (שם, עמ' 235). ומכאן הוא מסיק: "בהגשמתנו את היסוד האלוהי על בימת חיינו הקונקרטיים אנו חשים בנוכחותו של האלוהי ובזיקתנו אליו" (שם). כלומר, ההלכה היא אמצעי להנכחת תובנות רוחניות בעולמנו, אך אינה מטרה בפני עצמה (עמ' 255).
מנגד, הרב סולובייצ'יק ביקר את מקומה של ההלכה בהגותו של השל. וכך, לאחר שספרו של השל, 'השבת', יצא לאור, הגרי"ד תקף בחריפות את העובדה שבספר כמעט ואין אזכור של הלכות שבת המפורטות. כמובן שלפי הרב סולובייצ'יק, חלק מהותי מאופיה של השבת נגזר מפרטי הדינים וגדריהם, וספר שלא מתעסק בכך מפספס היבט יסודי ביותר של השבת.
הרב סולובייצ'יק והשל התמודדו עם נושאים רבים שבוערים גם בימינו: היחס בין היהדות למודרנה (בתחום המדעי, הפילוסופי והמוסרי), החוויה הדתית של המאמין הביקורתי, היחס בין ישראל לאומות העולם ועוד. חשיבתם ורעיונותיהם המקוריים ממשיכים להדהד בהגות ימינו, ומוסיפים נדבך חשוב לעיסוק בשאלות הרבות שאיתם מתמודד היהודי המודרני.
***
מקורות להרחבה:
עיקרי התובנות נמצאים בספריהם המרכזיים של השניים: 'איש ההלכה' ו'ביקשתם משם' שאוגדו לספר 'איש ההלכה – גלוי ונסתר' אצל הגרי"ד, ו'אלוהים מבקש את האדם' אצל השל.
המחלוקת המשמעותית בין השניים הייתה ביחס לנוצרים ובמסמך לשינוי יחסם כלפי היהדות לאחר השואה. להרחבה ראו במאמרו של ראובן קימלמן: https://www.jstor.org/stable/1396541
כמו כן, ראו דיון בנוגע למחלוקת בין השניים בפאנל שהתקיים לכבוד השקת ספרו של השל, "תורה מן השמיים", ובפרט בדבריהם של הרב אביע"ד סנדרס וד"ר עינת רמון: https://youtu.be/7R-aC59NYeo
דעת; תורה
דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)
דעת; תורה הוא פרויקט ייחודי בבית המדרש למחשבה יהודית. הפרויקט מבקש להיות מקום לתוכן תורני והגותי איכותי, ולמבקשי דעת וחכמה במרחב הרשת.
