האם הרב קוק מתכתב גם עם הרעיונות היותר רדיקליים במשנת הרמב"ם?
עד עכשיו ראינו מקומות "נחמדים" שבהם הרב קוק מתכתב עם הרמב"ם. אבל האם הראי"ה משתמש גם ברעיונות הרדיקליים יותר של שמופיעים במורה נבוכים?
***
אחת הטענות הנפיצות של הרמב"ם היא הטענה שיש "אמונות מוכרחות". לעומת "אמונות נכונות" כמו האמונה באחדות האל, מטרת האמונות המוכרחות היא לשם "תקינות המצבים המדיניים", כמו האמונה שה' יענה לשוועת העשוקים באופן מיידי (מו"נ ג, כח).
ומהטענה הזאת משתמעת תובנה קשה לעיכול – ישנן אמונות שכתובות בתורה, ואינן נכונות מצד עצמן! מייצרים אשליה כדי שההמון שיתנהג יפה. פרשנות מעודנת יותר תטען שלאמונות מוכרחות יש כמה רבדים, וגם זו אמירה לא פשוטה. בכל אופן, הרמב"ם מנסה להסביר איך להתייחס לאמירות בתורה שקשות לנו מול תפיסת המציאות שלנו (לא ראינו שה' מכה בברק את מי שעושק עניים, או שהוא מוריד גשם ביחס ישיר להתנהגות שלנו).
ומה יש לרב קוק לומר בנושא? במספר פסקאות מתברר שהראי"ה דוגל בפרשנות הרדיקלית, ואף מרחיב ומפתח את הרעיון הזה.
במהלך יפהפה בשמונה קבצים (א, קנה), הרב קוק נותן לדיון הזה נופך היסטורי. הוא ממשיל את האמונות המוכרחות כקליפה ששומרת על הפרי. ומה קורה כאשר "אמונה מוכרחת" פתאום נחשפת ככזו, ומובילה אנשים לעזיבת האמונה? לתפיסתו, קורה תהליך בעל שני פנים:
"אז תוחל איזה מין תסיסה, מצד אחד נראה הדבר כפרצה ביסוד האמונה, ומצד השני כהארה והזרחת אור על האופק האמוני, והוספת כח ליסודה. ובאמת שני הצדדים הנם דברי אמת."
החשש מפריצה באמונה מגיעה במקביל לתפיסה של אמונה אמיתית ועמוקה יותר. הורדת ה"קליפה" גוררת קושי, אבל גם חושפת את הפרי במלוא הדרו.
ניקח למשל את האמונה הפשטנית של סיפור הבריאה למול תורת האבולוציה. בדוגמא הזאת חלה באמת "תסיסה" רוחנית. יהודים רבים חשבו שמדובר בסתירה לתורה, והחליטו לעזוב את הדת. ומצד שני, מי שהצליח להוריד את ה"קליפה" חשף דרך אמונית עמוקה יותר. הרב קוק עצמו ראה באבולוציה את דרכו של הקב"ה לנהל את עולמו – התפתחות איטית והדרגתית, שהולכת ומשתכללת לכדי בריאה שלמה יותר.
התובנה הזו יוצרת שתי שאלות לא פשוטות. הראשונה היא חינוכית – האם לחשוף למי שעומד מולך שמדובר באמונה מוכרחת? אם יהודי משכיל וביקורתי יעמוד מול תפיסה פשטנית של הבריאה, במהרה הוא יעזוב את הדת. מצד שני, אם יספרו ליהודי פשוט ותמים שהעולם לא נברא בשישה ימים, עולמו הרוחני עלול להתנפץ. ואכן, בסוף הפסקה הרב קוק מציג את האתגר שבכך.
השאלה השניה היא מהותית יותר. התהליך ההיסטורי שהראי"ה מציג מראה שלפעמים, אמונות שנחשבו אמיתיות מתגלות כ"מוכרחות". אם כן, איך ניתן לדעת מהי "אמונה אמיתית" ומהי "אמונה מוכרחת"? הדוגמא של האבולוציה "קלה לעיכול" בימינו. אבל האם, למשל, האמונה בכך שאברהם היה דמות היסטורית היא אמונה "אמיתית" או "מוכרחת"? ומה בנוגע ליציאת מצרים? ומתן תורה?
בהקשר של האמונות המוכרחות, הדיון רק מתחיל. אבל מנקודת המבט שלנו, מרתק לראות (שוב) שהרב קוק מתייחס ומתבסס על גבי הרמב"ם, גם בנושאים "מאתגרים" שכאלו.
***
במבט מלמעלה, ראינו איך הרב קוק העריך, הושפע והתכתב עם דברי הרמב"ם במספר מקומות, ואת ההשפעה הכללית של הרמב"ם על הראי"ה. למרות שנוטים לראות את הרב קוק כ"קבליסט", ניסינו להראות שזה תיאור לוקה בחסר, ומתעלם מהיבטים חשובים במשנתו. כי כמו שאמרנו בתחילת הסדרה, קשה לתפוס את פניה הרבים והמורכבים של אישיות דגולה.
דעת; תורה
דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)
האם הרב קוק מתכתב גם עם הרעיונות היותר רדיקליים במשנת הרמב"ם?
עד עכשיו ראינו מקומות "נחמדים" שבהם הרב קוק מתכתב עם הרמב"ם. אבל האם הראי"ה משתמש גם ברעיונות הרדיקליים יותר של שמופיעים במורה נבוכים?
***
אחת הטענות הנפיצות של הרמב"ם היא הטענה שיש "אמונות מוכרחות". לעומת "אמונות נכונות" כמו האמונה באחדות האל, מטרת האמונות המוכרחות היא לשם "תקינות המצבים המדיניים", כמו האמונה שה' יענה לשוועת העשוקים באופן מיידי (מו"נ ג, כח).
ומהטענה הזאת משתמעת תובנה קשה לעיכול – ישנן אמונות שכתובות בתורה, ואינן נכונות מצד עצמן! מייצרים אשליה כדי שההמון שיתנהג יפה. פרשנות מעודנת יותר תטען שלאמונות מוכרחות יש כמה רבדים, וגם זו אמירה לא פשוטה. בכל אופן, הרמב"ם מנסה להסביר איך להתייחס לאמירות בתורה שקשות לנו מול תפיסת המציאות שלנו (לא ראינו שה' מכה בברק את מי שעושק עניים, או שהוא מוריד גשם ביחס ישיר להתנהגות שלנו).
ומה יש לרב קוק לומר בנושא? במספר פסקאות מתברר שהראי"ה דוגל בפרשנות הרדיקלית, ואף מרחיב ומפתח את הרעיון הזה.
במהלך יפהפה בשמונה קבצים (א, קנה), הרב קוק נותן לדיון הזה נופך היסטורי. הוא ממשיל את האמונות המוכרחות כקליפה ששומרת על הפרי. ומה קורה כאשר "אמונה מוכרחת" פתאום נחשפת ככזו, ומובילה אנשים לעזיבת האמונה? לתפיסתו, קורה תהליך בעל שני פנים:
"אז תוחל איזה מין תסיסה, מצד אחד נראה הדבר כפרצה ביסוד האמונה, ומצד השני כהארה והזרחת אור על האופק האמוני, והוספת כח ליסודה. ובאמת שני הצדדים הנם דברי אמת."
החשש מפריצה באמונה מגיעה במקביל לתפיסה של אמונה אמיתית ועמוקה יותר. הורדת ה"קליפה" גוררת קושי, אבל גם חושפת את הפרי במלוא הדרו.
ניקח למשל את האמונה הפשטנית של סיפור הבריאה למול תורת האבולוציה. בדוגמא הזאת חלה באמת "תסיסה" רוחנית. יהודים רבים חשבו שמדובר בסתירה לתורה, והחליטו לעזוב את הדת. ומצד שני, מי שהצליח להוריד את ה"קליפה" חשף דרך אמונית עמוקה יותר. הרב קוק עצמו ראה באבולוציה את דרכו של הקב"ה לנהל את עולמו – התפתחות איטית והדרגתית, שהולכת ומשתכללת לכדי בריאה שלמה יותר.
התובנה הזו יוצרת שתי שאלות לא פשוטות. הראשונה היא חינוכית – האם לחשוף למי שעומד מולך שמדובר באמונה מוכרחת? אם יהודי משכיל וביקורתי יעמוד מול תפיסה פשטנית של הבריאה, במהרה הוא יעזוב את הדת. מצד שני, אם יספרו ליהודי פשוט ותמים שהעולם לא נברא בשישה ימים, עולמו הרוחני עלול להתנפץ. ואכן, בסוף הפסקה הרב קוק מציג את האתגר שבכך.
השאלה השניה היא מהותית יותר. התהליך ההיסטורי שהראי"ה מציג מראה שלפעמים, אמונות שנחשבו אמיתיות מתגלות כ"מוכרחות". אם כן, איך ניתן לדעת מהי "אמונה אמיתית" ומהי "אמונה מוכרחת"? הדוגמא של האבולוציה "קלה לעיכול" בימינו. אבל האם, למשל, האמונה בכך שאברהם היה דמות היסטורית היא אמונה "אמיתית" או "מוכרחת"? ומה בנוגע ליציאת מצרים? ומתן תורה?
בהקשר של האמונות המוכרחות, הדיון רק מתחיל. אבל מנקודת המבט שלנו, מרתק לראות (שוב) שהרב קוק מתייחס ומתבסס על גבי הרמב"ם, גם בנושאים "מאתגרים" שכאלו.
***
במבט מלמעלה, ראינו איך הרב קוק העריך, הושפע והתכתב עם דברי הרמב"ם במספר מקומות, ואת ההשפעה הכללית של הרמב"ם על הראי"ה. למרות שנוטים לראות את הרב קוק כ"קבליסט", ניסינו להראות שזה תיאור לוקה בחסר, ומתעלם מהיבטים חשובים במשנתו. כי כמו שאמרנו בתחילת הסדרה, קשה לתפוס את פניה הרבים והמורכבים של אישיות דגולה.
דעת; תורה
דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)
דעת; תורה הוא פרויקט ייחודי בבית המדרש למחשבה יהודית. הפרויקט מבקש להיות מקום לתוכן תורני והגותי איכותי, ולמבקשי דעת וחכמה במרחב הרשת.
