כשערכתי חופה השבוע, שאלתי את הקהל מה הסוד לזוגיות טובה? מהו הרכיב היסודי שמאפשר ברית איתנה ובית שמח?

רבות התשובות שעלו מהקהל. אהבה, אמון, כבוד, פרנסה טובה ועוד. כל אלו בוודאי נכונים או מועילים. אך יש רכיב שבו תלויים רבים מהם – דיבור והקשבה. יכולת התקשורת ואופנהּ בין בני הזוג תשפיע באופן דרמטי על מצב הזוגיות. יכולה להיות אהבה אך שאין לה ביטוי הולם במילים או ביכולת להקשיב, אז היא לא תעבור הלאה וסופה להתהפך חלילה. ויכולים גם להיות קשיים ואתגרים רבים בזוגיות, בפרנסה, בהורות, בחיי אישות. אולם דיבור נכון, רך ומכיל, הקשבת האוזניים ופתיחת הלב יאפשרו לזוג להתגבר על רבים מהם. 

בפרשתנו, מדבר משה רבנו אל בני ישראל ומנסה להסביר להם על התגלות ה' ולשכנע אותם שהגאולה קרובה ויש לפעול בהתאם. אולם העם לא שמעו למשה, מקוצר רוח ומעבודה קשה. מיד לאחר מכן אומר משה לקב"ה: 

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר, הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם. (שמות ו, יב) 

פסוק זה מגלה, שמשה רבנו מבין שלא העבודה הקשה ועול הפרנסה והעייפות היא הסיבה האמיתית לכך שבנ"י לא שמעו אליו, שהרי גם פרעה – שלא עובד בפרך – לא יקשיב לו. אלא יש כאן בעיה של 'ערלות שפתיים'. יש כאן בעיה בתקשורת. משה רבנו מצפה, גם כאשר יש עול פרנסה ועבודה קשה, חוזרים מאוחר הביתה, עייפים וכו'- עדיין הציפייה היא שתקשורת נכונה תתגבר ותגשר על כל הפערים. 

מכאן למד הזוהר הקדוש שלמרות ששיעבוד מצרים בוודאי קשור לרשעותו של פרעה, מה שבכל זאת גורם לשקיעה גדולה יותר בגלות ומעכב את הגאולה היא סיבה שורשית יותר – "גלות הדיבור". הדיבור, ההקשבה, התקשורת הם אלו שנמצאים בגלות. 

ממשיך הזוהר ומלמד שבעיה זו איננה רק בין אדם לחברו, בין משה לעם, אלא שגם הדיבור האלוקי נמצא בגלות. כאשר אין תקשורת בין אנשים, אין תקשורת גם עם אלוקים. כשהלב אטום כלפי הזולת והדיבור לא מתוקן, גם אין תפילה ואין נבואה. 

בדברים אלו מלמדים אותנו הפסוקים, מלמד אותנו הזוהר הקדוש, שהגאולה הגדולה ובניין בית המקדש שממנו דבר ה' יוצא לעולם, מתחילים ביכולת התקשורת בין בני האדם, בין אדם לחברו ובין איש לאשתו. האפשרות להחזיר את קולו של הקב"ה לעולם, קשורה ביכולת שלנו ללמוד לשתוק ולהקשיב, לדבר נכון, באופן רך, מכיל ומכבד. וע"י כך שכינה ביניהם.