נדמה שבכל מה שקשור למוסר יהודי כפי שניתן היה למצוא באירופה של המאה ה-19, המגיד היה הראשון להשתמש בכלי המשל והשנינה בתחומים שנתפסו לרוב כפלטפורמה לתוכחה צרופה.
למעלה מחצי מאה לפני שהחלה תנועת המוסר להתפשט בעולם היהודי באירופה, קנה ר' יעקב קראנץ את מקומו בתודעה היהודית הציבורית כרב העוסק במוסר ובהתעוררות לעבודת השם זכה. אלא שבניגוד למתודות הלמדניות, המטיפות והנוקשות שאפיינו לעיתים את המוסרניקים, שיטתו המפורסמת של ר' יעקב קראנץ התמקדה במשלים ובדברי מליצה המתיישבים על הלב. בשל תפקידו כדרשן והצלחתו במלאכה זו, אנחנו זוכרים אותו עד היום בכינוי שדבק בו כבר אז: המגיד מדובנא.
בתאריך י"ז בטבת, חל יום פטירתו של המגיד מדובנא. הוא נולד באמצע בשנת 1741 ונפטר בראשית המאה הבאה ב- 1804. כבר מגיל צעיר התנסה בדרשות לקהל בענייני הלכה ואגדה, מסלול שלימים הוביל אותו להתפרנס ממשרת "מגיד" במקומות שונים, כשהסופי והמוכר שבהם הוא דובנא. קשריו עם הגר"א הקנו לו הכרה והערכה נרחבות בעולם היהודי, אם כי לא היה שותף לרדיפת החסידות של הגר"א ואף נפגש עם אדמו"רים וחסידים.
אנחנו מוקפים כיום בספרים וסיפורים רבים. ההכרה היהודית בכוחו של המשל בעולם פוסט-רבי-נחמני לפעמים נלקחת כמובנת מאליו עבורנו. לא עוד ניבי ומשלי חכמה של שלמה המלך הדורשים פיענוח ותשומת לב מרובה. ברור לנו שיש בכוחו של הסיפור הפשוט, המורכב מאביזרי השגרה המוכרים, לשבות את הלב ולהאיר מחדש זוויות רגילות מחיי היומיום. כולנו ילדים, כולנו נהנים להשליך יהבנו וסקרנותנו על מספֶּר סיפורים מוצלח; לתת לו להוביל אותנו בתבונה אל המסר העמוק שמלווה את פשטות העלילה והדמויות. אבל האמת היא שלא תמיד זו היתה התודעה. גדולים וטובים כבר קדמו אמנם למגיד מדובנא בשימוש במשלים ובסיפורים [מלומדי אירופה אפילו כינו אותו "איזופוס היהודי", ואף שלא אהב כינוי זה, ההשוואה לגדולי המספרים מן העבר ברורה]. ואף על פי כן, נדמה שבכל מה שקשור למוסר יהודי כפי שניתן היה למצוא באירופה של המאה ה-19, המגיד היה הראשון להשתמש בכלי זה בתחומים שנתפסו לרוב כפלטפורמה לתוכחה צרופה.
במובן זה, נדמה שהמגיד יכול היה לשפוט את המתודיקה של תנועת המוסר באמצעות אחד ממשליו הידועים. המשל מספר על סוחר ששלח שליח להביא עבורו חבילה מהנמל. אחרי זמן רב הגיע השליח עייף ומזיע, והכריז בשארית כוחותיו באוזני הסוחר: "הבאתי לך את החבילה המבוקשת". הסוחר הביט בו בקצרה והפטיר שוודאי טעות בידיו של השליח, וזו לא החבילה שלו. כששאל השליח כיצד יודע זאת הסוחר אם טרם פתח את החבילה וראה את תוכנה, השיב לו הסוחר- פשוט מאוד. החבילה שלי לא כבדה, ומי שיישא אותה לא יתנשף. אם אתה מתנשף - זו אינה החבילה שלי.
המשל מתייחס לעבודת ה' המכבידה על האדם הכבדה רבה ויתרה. לדבריו של המגיד- זו כנראה אינה העבודה הנכונה, ולו רק אם נשפוט לפי הייסורים הרבים שבה. עבודת ה' צריכה להיות דבר נעים ופשוט לאדם, לשיטתו. אם מביטים בדרכי המשל והדרשה שאימץ המגיד מדובנא לעומת דברי התוכחה הקשים שנקטו בהם חלק מהמעוררים הגדולים שבאו אחריו, נדמה שמשל החבילה משקף מאוד את תפיסת עולמו ואת השפעתו הציבורית על יהדות אירופה.
המגיד הותיר משלים רבים והכנות לכתבים שרצה להוציא. לאחר מותו הוציאו תלמידים לאור את תורתו במספר ספרים. חלקם חזרו וראו אור בהוצאות מלוקטות ומחודשות בעשורים האחרונים.
דעת; תורה
דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)
נדמה שבכל מה שקשור למוסר יהודי כפי שניתן היה למצוא באירופה של המאה ה-19, המגיד היה הראשון להשתמש בכלי המשל והשנינה בתחומים שנתפסו לרוב כפלטפורמה לתוכחה צרופה.
למעלה מחצי מאה לפני שהחלה תנועת המוסר להתפשט בעולם היהודי באירופה, קנה ר' יעקב קראנץ את מקומו בתודעה היהודית הציבורית כרב העוסק במוסר ובהתעוררות לעבודת השם זכה. אלא שבניגוד למתודות הלמדניות, המטיפות והנוקשות שאפיינו לעיתים את המוסרניקים, שיטתו המפורסמת של ר' יעקב קראנץ התמקדה במשלים ובדברי מליצה המתיישבים על הלב. בשל תפקידו כדרשן והצלחתו במלאכה זו, אנחנו זוכרים אותו עד היום בכינוי שדבק בו כבר אז: המגיד מדובנא.
בתאריך י"ז בטבת, חל יום פטירתו של המגיד מדובנא. הוא נולד באמצע בשנת 1741 ונפטר בראשית המאה הבאה ב- 1804. כבר מגיל צעיר התנסה בדרשות לקהל בענייני הלכה ואגדה, מסלול שלימים הוביל אותו להתפרנס ממשרת "מגיד" במקומות שונים, כשהסופי והמוכר שבהם הוא דובנא. קשריו עם הגר"א הקנו לו הכרה והערכה נרחבות בעולם היהודי, אם כי לא היה שותף לרדיפת החסידות של הגר"א ואף נפגש עם אדמו"רים וחסידים.
אנחנו מוקפים כיום בספרים וסיפורים רבים. ההכרה היהודית בכוחו של המשל בעולם פוסט-רבי-נחמני לפעמים נלקחת כמובנת מאליו עבורנו. לא עוד ניבי ומשלי חכמה של שלמה המלך הדורשים פיענוח ותשומת לב מרובה. ברור לנו שיש בכוחו של הסיפור הפשוט, המורכב מאביזרי השגרה המוכרים, לשבות את הלב ולהאיר מחדש זוויות רגילות מחיי היומיום. כולנו ילדים, כולנו נהנים להשליך יהבנו וסקרנותנו על מספֶּר סיפורים מוצלח; לתת לו להוביל אותנו בתבונה אל המסר העמוק שמלווה את פשטות העלילה והדמויות. אבל האמת היא שלא תמיד זו היתה התודעה. גדולים וטובים כבר קדמו אמנם למגיד מדובנא בשימוש במשלים ובסיפורים [מלומדי אירופה אפילו כינו אותו "איזופוס היהודי", ואף שלא אהב כינוי זה, ההשוואה לגדולי המספרים מן העבר ברורה]. ואף על פי כן, נדמה שבכל מה שקשור למוסר יהודי כפי שניתן היה למצוא באירופה של המאה ה-19, המגיד היה הראשון להשתמש בכלי זה בתחומים שנתפסו לרוב כפלטפורמה לתוכחה צרופה.
במובן זה, נדמה שהמגיד יכול היה לשפוט את המתודיקה של תנועת המוסר באמצעות אחד ממשליו הידועים. המשל מספר על סוחר ששלח שליח להביא עבורו חבילה מהנמל. אחרי זמן רב הגיע השליח עייף ומזיע, והכריז בשארית כוחותיו באוזני הסוחר: "הבאתי לך את החבילה המבוקשת". הסוחר הביט בו בקצרה והפטיר שוודאי טעות בידיו של השליח, וזו לא החבילה שלו. כששאל השליח כיצד יודע זאת הסוחר אם טרם פתח את החבילה וראה את תוכנה, השיב לו הסוחר- פשוט מאוד. החבילה שלי לא כבדה, ומי שיישא אותה לא יתנשף. אם אתה מתנשף - זו אינה החבילה שלי.
המשל מתייחס לעבודת ה' המכבידה על האדם הכבדה רבה ויתרה. לדבריו של המגיד- זו כנראה אינה העבודה הנכונה, ולו רק אם נשפוט לפי הייסורים הרבים שבה. עבודת ה' צריכה להיות דבר נעים ופשוט לאדם, לשיטתו. אם מביטים בדרכי המשל והדרשה שאימץ המגיד מדובנא לעומת דברי התוכחה הקשים שנקטו בהם חלק מהמעוררים הגדולים שבאו אחריו, נדמה שמשל החבילה משקף מאוד את תפיסת עולמו ואת השפעתו הציבורית על יהדות אירופה.
המגיד הותיר משלים רבים והכנות לכתבים שרצה להוציא. לאחר מותו הוציאו תלמידים לאור את תורתו במספר ספרים. חלקם חזרו וראו אור בהוצאות מלוקטות ומחודשות בעשורים האחרונים.
דעת; תורה
דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)
דעת; תורה הוא פרויקט ייחודי בבית המדרש למחשבה יהודית. הפרויקט מבקש להיות מקום לתוכן תורני והגותי איכותי, ולמבקשי דעת וחכמה במרחב הרשת.
