בדרככם אל הציונים המפורסמים, תעברו ברחוב מעלות הרמ"ק, ועל יד הציון הגדול של גדול רבותינו דבצפת הב"י, תוכלו להבחין גם בקבר תלמידו הרמ"ק שהעמיד תלמידים הרבה בנסתר ובנגלה.
אחד ממוקדי הנופש הצפוניים של ישראל במשך זמן רב היא צפת. עבר והווה בלולים בה בערבוב קסום, ולא מן הנמנע שגם אתם תגיעו אליה בחודשי הקיץ הקרובים. מעבר לבילויים ולאמנות, שווה להכיר גם מעט מההיסטוריה היהודית העצומה שעברה בעיר הזו. בית הקברות במורדות העיר מספר את סיפורם של רבים מרבותינו. אחד מהם, שהיה ראש וראשון לרבים מהמקובלים שראתה העיר, היה ר' משה קורדוברו שיום פטירתו חל לפני יומיים.
מי לא מכיר את האר"י הקדוש ואת ר' יוסף קארו, ומי לא יודע ששניהם התמקמו בצפת והפיצו משם את הפרקים המשמעותיים בתולדות תורתם. אלא שהחולייה המקשרת ביניהם פחות מוכרת. הם אמנם חפפו בצפת בשנים מסויימות, אבל ללא תורת תלמידו של הב"י – ר' משה קורדוברו – לא היה האר"י יורש את כיסא רבו – ר' משה קורדוברו – כגדול מקובלי צפת. הרמ"ק למד נגלה אצל ר' יוסף קארו והוסמך בגיל צעיר לדיינות ורבנות [בסמיכה המחודשת שחידש ר' יעקב בירב – נושא בפני עצמו שעליו ראוי להרחיב בפינה אחרת], ונסתר אצל ר' שלמה אלקבץ [שהיה גם גיסו]. כשהאר"י הגיע לצפת הוא הפך לתלמידו הרוחני, וירש אותו לאחר מותו.
קבלת הרמ"ק שונה מקבלת האר"י. הרמח"ל מתאר את קבלת הרמ"ק כקבלה המהווה לימוד של עולם התוהו, בעוד קבלת האר"י מהווה את עולם התיקון. ברבות הזמן הפכה קבלת הארי להיות הזרם המרכזי הנלמד, אם כי קיימים זרמים מסויימים המנסים לשלב גם יסודות מהתפיסה הקבלית של הרמ"ק גם לאחר הפצעת התפיסה הקבלית הלוריאנית.
ולא רק האר"י נמנה על תלמידיו הבולטים. גם שמות נוספים המוכרים לנו מעולם הקבלה שאבו מתורתו ולמדו אצלו בצפת של המאה ה- 16. ר' חיים ויטאל, ר' אליהו די וידאש, והרמ"א מפאנו. האגדות מספרות שהרמ"ק זכה לגילוי אליהו, ושבשעת מיתתו ירד עמוד אש מן השמיים להאיר את ארונו בשעת לווייתו, ורק האר"י הצליח להסתכל על בהירותו של עמוד האש בלי להסתנוור. בין אם נקבל את האגדות כפשוטן ובין אם נראה בהן סמלים ברמה זו או אחרת, דמותו המאירה של הרמ"ק כמקובל אלוקי וכרבו המובהק של האר"י מקבלות בסיס נרחב באפיזודות אלו.
הרמ"ק מזוהה עם מספר חיבורים קבליים: החל מפירוש לספר יצירה, דרך פרדס רימונים ואילימה רבתי בהם הוא פורס את עיקרי שיטתו הקבלית, וכלה במגוון קונטרסים וביאורים שהותיר אחריו העוסקים בקבלה, מוסר ותפילה. חוקרים מסויימים בני ימינו נטו לראות בגישתו הקבלית שיטה בעלת יסודות פילוסופיים, וזיהו רכיבים מסויימים מגישתו החוקרת עם המחקר והפילוסופיה שלמד בנעוריו. בין היתר, הוא עסק רבות בענייני סילוק ההגשמה המזוהים לעיתים עם הפילוסופים יותר מאשר עם המקובלים. אחרים אחריהם נטו לעומתם לראות בו בעל שיטה עצמאית הקרובה יותר להיות פרשנות של ספרות הזוהר, והצביעו על ההכרעה הכללית בתורתו כנגד החקירה. התעסקותו הממוקדת בזוהר כספר המכונן של הקבלה נוטה להצביע על העדפת הקבלה על פני החקירה.
בפעם הבאה שתבקרו בצפת שימו לב לאחד הרחובות התחתונים ביותר היורדים אל בית העלמין. בדרככם אל הציונים המפורסמים, תעברו ברחוב מעלות הרמ"ק, ועל יד הציון הגדול של גדול רבותינו דבצפת הב"י, תוכלו להבחין גם בקבר תלמידו הרמ"ק שהעמיד תלמידים הרבה בנסתר ובנגלה.
דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)
