מעניין לחשוב איך גם דמותו של ר' אלימלך מגשימה מעט את מודל הצדיק שאותו ביסס.
את שמו של ר' אלימלך מליז'נסק מכירים הרבה פעמים בעיקר משלוש סיבות: ה"נועם אלימלך", תפילת "אדרבה", ומסעות לפולין.
ה"נועם אלימלך" הוא ספר חסידות שנכתב בידי בנו של ר' אלימלך, אלעזר, ובו מאמרים ודרושים חסידיים על סדר פרשיות השבוע שהיה ר' אלימלך אומר בשבתות. עד היום יש הנוהגים ללמוד ממנו בלילי שבתות לפי פרשת השבוע.
גם את תפילת "אדרבה" רבים מכירים, בעיקר בזכות הלחן של יוסף גרין שביצע אברהם פריד. היא חוברה בידי ר' אלימלך, ופרצה לתודעה בצורה משמעותית בעשורים האחרונים עם הלחנתה.
ומסעות לפולין למה? אז האמת היא שרבים מבתי הספר בחמ"ד נוהגים באופן מסורתי לשלב במהלך המשלחות לפולין גם פקידה של קברי צדיקים, וקברו של ר' אלימלך מליז'נסק הוא אחד המוכרים שבהם. ר' אלימלך קבור בליז'נסק, עיר בדרום מזרח פולין, מיקום שמקל על המשלחות הישראליות להוסיף את התחנה לרשימה.
בעוד יומיים, ב- כ"א אדר ב', ימלאו 235 שנים לפטירתו.
ר' אלימלך הוא אחיו של ר' זושא מאניפולי, יהודי חסיד ידוע גם הוא, שגדל והעמיק בלימודי חסידות וקבלה אצל תלמידי הבעש"ט כבר בצעירותו. הוא ידוע מאוד בסיפורי המסעות הרבים שעבר עם אחיו, וכמו כן כצדיק בעל מופתים וכמחזיר בתשובה. אחד מהפיתוחים המשמעותיים שתרם ר' אלימלך לתורת החסידות הוא פיתוח מודל דמות "הצדיק". הבעש"ט הותיר אחריו תורה גדולה בעלת מספר עקרונות יסוד. אחד מהם הוא העקרון לפיו כל נשמה שהיא יכולה לשאוב מהשפע הפנימי שבה ולמצוא את הכוחות לתקן את עצמה כבר בעולם הזה על אף החומר בו היא מצוייה. מסות רבות בתורת החסידות הינן פיתוח של עקרון יסוד זה. ר' אלימלך היה אחד המפתחים המשמעותיים של דמות ה"צדיק" – הכלי המגשר בין האדם הפשוט ובין תהליך תיקון זה. לא כל יהודי פשוט מסוגל למצוא בעצמו את השפע הפנימי והכוחות הנדרשים לתיקון, אבל כל יהודי יכול להדבק בצדיק שלו שיאיר עבורו את הכוחות החבויים בו. עד היום, מודל ה"צדיק" וההדבקות בו הם מאבני היסוד של ענפי החסידות השונים, כל אחד בהטיותיו ובפרשנותו שלו.
מעניין לחשוב איך גם דמותו של ר' אלימלך מגשימה מעט את מודל הצדיק שאותו ביסס. הבה נחשוב על שלושת נקודות הזיהוי הראשוניות שלנו עם דמותו- נועם אלימלך, אדרבה, ומסעות לפולין:
הנועם אלימלך הוא ספר חסידות יסודי וחביב. הוא מצליח מצד אחד לגעת בנקודות עמוקות מאוד ולהסגיר את תפיסת עולמו של ר' אלימלך ביחס להיבטים שונים של המציאות, אולם הוא גם כתוב בשפה ובמבנה המתאימים לכל יהודי החפץ ללמוד בליל שבת מצד שני. הוא מנגיש רעיונות גדולים ליהודים פשוטים. במידת מה, הוא ממש כמו "הצדיק" שעליו כותב ר' אלימלך רבות. גם תפילת אדרבה האהובה מצליחה לשים בפשטות בפיהם של המוני בית ישראל בקשות יפות, פשוטות ומדוייקות. קשה שלא להזדהות עם מילות התפילה היפות, וקשה גם להאמין שרבים מאיתנו היו מצליחים לחבר תפילה שכזו. ר' אלימלך מתגלה דרכה כ"צדיק" שמסייע ליהודי הפשוט להעלות את תחינות ליבו חסרות המילים. ומסעות לפולין? רבים מתלמידי התיכון שמבקרים בקברו אינם רגילים בפקידת קברים. לא קברים רגילים, ולא קברי צדיקים. וכך, בכוונה או שלא, בין פקידתם של רבבות אלפי קברי יהודי אירופה שמתקבצים לשבוע אחד של משלחת, משנה המסע את אופיו לכמה רגעים בהם ההתעסקות היא בגדולתו של האדם הקבור ולא רק בנסיבות מותו. בין כל השמות האלמוניים של פולין, ר' אלימלך הוא "צדיק" מאיר פנים באור של תורה ומעשים טובים לחברי המשלחות הישראליות.
#פרוייקט_יארצייט
דעת; תורה
דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)
מעניין לחשוב איך גם דמותו של ר' אלימלך מגשימה מעט את מודל הצדיק שאותו ביסס.
את שמו של ר' אלימלך מליז'נסק מכירים הרבה פעמים בעיקר משלוש סיבות: ה"נועם אלימלך", תפילת "אדרבה", ומסעות לפולין.
ה"נועם אלימלך" הוא ספר חסידות שנכתב בידי בנו של ר' אלימלך, אלעזר, ובו מאמרים ודרושים חסידיים על סדר פרשיות השבוע שהיה ר' אלימלך אומר בשבתות. עד היום יש הנוהגים ללמוד ממנו בלילי שבתות לפי פרשת השבוע.
גם את תפילת "אדרבה" רבים מכירים, בעיקר בזכות הלחן של יוסף גרין שביצע אברהם פריד. היא חוברה בידי ר' אלימלך, ופרצה לתודעה בצורה משמעותית בעשורים האחרונים עם הלחנתה.
ומסעות לפולין למה? אז האמת היא שרבים מבתי הספר בחמ"ד נוהגים באופן מסורתי לשלב במהלך המשלחות לפולין גם פקידה של קברי צדיקים, וקברו של ר' אלימלך מליז'נסק הוא אחד המוכרים שבהם. ר' אלימלך קבור בליז'נסק, עיר בדרום מזרח פולין, מיקום שמקל על המשלחות הישראליות להוסיף את התחנה לרשימה.
בעוד יומיים, ב- כ"א אדר ב', ימלאו 235 שנים לפטירתו.
ר' אלימלך הוא אחיו של ר' זושא מאניפולי, יהודי חסיד ידוע גם הוא, שגדל והעמיק בלימודי חסידות וקבלה אצל תלמידי הבעש"ט כבר בצעירותו. הוא ידוע מאוד בסיפורי המסעות הרבים שעבר עם אחיו, וכמו כן כצדיק בעל מופתים וכמחזיר בתשובה. אחד מהפיתוחים המשמעותיים שתרם ר' אלימלך לתורת החסידות הוא פיתוח מודל דמות "הצדיק". הבעש"ט הותיר אחריו תורה גדולה בעלת מספר עקרונות יסוד. אחד מהם הוא העקרון לפיו כל נשמה שהיא יכולה לשאוב מהשפע הפנימי שבה ולמצוא את הכוחות לתקן את עצמה כבר בעולם הזה על אף החומר בו היא מצוייה. מסות רבות בתורת החסידות הינן פיתוח של עקרון יסוד זה. ר' אלימלך היה אחד המפתחים המשמעותיים של דמות ה"צדיק" – הכלי המגשר בין האדם הפשוט ובין תהליך תיקון זה. לא כל יהודי פשוט מסוגל למצוא בעצמו את השפע הפנימי והכוחות הנדרשים לתיקון, אבל כל יהודי יכול להדבק בצדיק שלו שיאיר עבורו את הכוחות החבויים בו. עד היום, מודל ה"צדיק" וההדבקות בו הם מאבני היסוד של ענפי החסידות השונים, כל אחד בהטיותיו ובפרשנותו שלו.
מעניין לחשוב איך גם דמותו של ר' אלימלך מגשימה מעט את מודל הצדיק שאותו ביסס. הבה נחשוב על שלושת נקודות הזיהוי הראשוניות שלנו עם דמותו- נועם אלימלך, אדרבה, ומסעות לפולין:
הנועם אלימלך הוא ספר חסידות יסודי וחביב. הוא מצליח מצד אחד לגעת בנקודות עמוקות מאוד ולהסגיר את תפיסת עולמו של ר' אלימלך ביחס להיבטים שונים של המציאות, אולם הוא גם כתוב בשפה ובמבנה המתאימים לכל יהודי החפץ ללמוד בליל שבת מצד שני. הוא מנגיש רעיונות גדולים ליהודים פשוטים. במידת מה, הוא ממש כמו "הצדיק" שעליו כותב ר' אלימלך רבות. גם תפילת אדרבה האהובה מצליחה לשים בפשטות בפיהם של המוני בית ישראל בקשות יפות, פשוטות ומדוייקות. קשה שלא להזדהות עם מילות התפילה היפות, וקשה גם להאמין שרבים מאיתנו היו מצליחים לחבר תפילה שכזו. ר' אלימלך מתגלה דרכה כ"צדיק" שמסייע ליהודי הפשוט להעלות את תחינות ליבו חסרות המילים. ומסעות לפולין? רבים מתלמידי התיכון שמבקרים בקברו אינם רגילים בפקידת קברים. לא קברים רגילים, ולא קברי צדיקים. וכך, בכוונה או שלא, בין פקידתם של רבבות אלפי קברי יהודי אירופה שמתקבצים לשבוע אחד של משלחת, משנה המסע את אופיו לכמה רגעים בהם ההתעסקות היא בגדולתו של האדם הקבור ולא רק בנסיבות מותו. בין כל השמות האלמוניים של פולין, ר' אלימלך הוא "צדיק" מאיר פנים באור של תורה ומעשים טובים לחברי המשלחות הישראליות.
#פרוייקט_יארצייט
דעת; תורה
דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)
דעת; תורה הוא פרויקט ייחודי בבית המדרש למחשבה יהודית. הפרויקט מבקש להיות מקום לתוכן תורני והגותי איכותי, ולמבקשי דעת וחכמה במרחב הרשת.
