אין מתאים מכך שגם את הדיה של דמותו, שנפרדה מאיתנו בפסח, נמשיך לחוש עד ימינו אנו דרך חיבוריו ותלמידיו הרבים.
והיום, נעצור לרגע את סדרת #בין_הנקיונות כדי לדבר על עוד #פרוייקט_יארצייט חשוב.
אתמול לפני 29 שנה, ביום ג' דחוה"מ פסח, נפטר הרב יוסף דב סולובייצ'יק לבית עולמו
נהוג היה לומר ששלושת הרבנים הגדולים של זרמי היהדות השונים במאה שעברה חיו בארה"ב: גדול החסידים הלא הוא הרבי מליובאביטש, גדול הפוסקים הלא הוא הרב משה פיינשטיין, וגדול הלמדנים הלא הוא הגרי"ד סולובייצ'יק. כנצר לבית בריסק, הגרי"ד התאפיין בחשיבה עיונית למדנית שיטתית בהירה ומעמיקה. הוא עסק רבות בלימוד גמרא בעיון והעמיד דורות רבים של תלמידים. בנוסף, הגרי"ד פרס את משנתו הרוחנית במספר מסות מרכזיות שיצאו לאור עוד בחייו, ובשיעורים רבים המלוקטים ויוצאים לאור עד ימינו אנו. בהיותו ממנהיגי הזרם המודרן-אורתודוכסי, משך אליו הרב סולובייצ'יק תלמידים מרחבי העולם היהודי. חרדים וציונים כאחד ראו בו את אחד מגדולי הלימוד והרוח של דורו.
בלימודו העיוני, ביטא הגרי"ד את קו המחשבה הלמדני של בית בריסק. סבו, ר' חיים מבריסק, הניח יסודות מתודיים שיטתיים והגדרתיים לניתוח סוגיות התלמוד. הגרי"ד סולובייצ'יק המשיך גם הוא במלאכת הסידור והחידוש הלמדניים. החלוקה העיונית לגדרים ולסברות השונות הובילה אותו לחידושים רבים, לחילוקים רבים ולתשובות חדשניות ויצירתיות לקושיות המרכזיות העומדות בבסיס סוגיות רבות. קבצים רבים עוסקים בתחום הלכתי-למדני, או מסודרים על סדרה של מסכת זו או אחרת, יצאו לאור בחייו ולאחר חייו וממשיכים להיות רלוונטיים ביותר ללומד העיון בימינו.
בהגותו הרוחנית והפילוסופית עסק הרב סולובייצ'יק במנעד רחב של סוגיות קיומיות המעסיקות את היהודי המודרני. החל ממשפחה וקשר עם הבורא, וכלה בתנ"ך, תשובה, חגים ותפילה. בשפה דיאלקטית ובכלי מחשבה ריאליסטיים הוא שרטט את מקומו של היהודי אל מול קונו ואל מול העולם. לצד הלמדנות המופלגת, הרב סולובייצ'יק היה גם מנהיג ואיש על העדה, וגם איש אשר רוח בו.
איש ההספדים הגדול שנפטר בעיצומו של חג הפסח לא הוספד במועד, כדברי המשנה. פרקי תהילים באותיות שמו שנאמרו בלוויה במקום ההספד המלא הדהדו אולי יותר טוב מכל דבר אחר את הפער שהותיר אחריו. הרב שלמה ריסקין מספר על יראת הרוממות העצומה שהיתה לתלמידיו מגודל דמותו. לאחר ששאל אותו שאלה באחד השיעורים ניגש אליו הגרי"ד בהפסקת הצהריים לאחר השיעור כדי להוסיף על התשובה שנתן לו כבר. הגרי"ד פנה אליו בקול תקיף ופתח: "ריסקין!". הרב ריסקין נבהל כ"כ מכך שהרב פונה אליו באופן ישיר עד שכמעט הפיל את המגש של האוכל שהחזיק באותו רגע.
בספרו על חג הפסח, זמן חירותנו, לימד הרב סולובייצ'יק כיצד ניתן לשמוע את הדיו של חג הפסח עד היום בליל הסדר שלנו. אין מתאים מכך שגם את הדיה של דמותו, שנפרדה מאיתנו בפסח, נמשיך לחוש עד ימינו אנו דרך חיבוריו ותלמידיו הרבים.
מועדים לשמחה!
אין מתאים מכך שגם את הדיה של דמותו, שנפרדה מאיתנו בפסח, נמשיך לחוש עד ימינו אנו דרך חיבוריו ותלמידיו הרבים.
והיום, נעצור לרגע את סדרת #בין_הנקיונות כדי לדבר על עוד #פרוייקט_יארצייט חשוב.
אתמול לפני 29 שנה, ביום ג' דחוה"מ פסח, נפטר הרב יוסף דב סולובייצ'יק לבית עולמו
נהוג היה לומר ששלושת הרבנים הגדולים של זרמי היהדות השונים במאה שעברה חיו בארה"ב: גדול החסידים הלא הוא הרבי מליובאביטש, גדול הפוסקים הלא הוא הרב משה פיינשטיין, וגדול הלמדנים הלא הוא הגרי"ד סולובייצ'יק. כנצר לבית בריסק, הגרי"ד התאפיין בחשיבה עיונית למדנית שיטתית בהירה ומעמיקה. הוא עסק רבות בלימוד גמרא בעיון והעמיד דורות רבים של תלמידים. בנוסף, הגרי"ד פרס את משנתו הרוחנית במספר מסות מרכזיות שיצאו לאור עוד בחייו, ובשיעורים רבים המלוקטים ויוצאים לאור עד ימינו אנו. בהיותו ממנהיגי הזרם המודרן-אורתודוכסי, משך אליו הרב סולובייצ'יק תלמידים מרחבי העולם היהודי. חרדים וציונים כאחד ראו בו את אחד מגדולי הלימוד והרוח של דורו.
בלימודו העיוני, ביטא הגרי"ד את קו המחשבה הלמדני של בית בריסק. סבו, ר' חיים מבריסק, הניח יסודות מתודיים שיטתיים והגדרתיים לניתוח סוגיות התלמוד. הגרי"ד סולובייצ'יק המשיך גם הוא במלאכת הסידור והחידוש הלמדניים. החלוקה העיונית לגדרים ולסברות השונות הובילה אותו לחידושים רבים, לחילוקים רבים ולתשובות חדשניות ויצירתיות לקושיות המרכזיות העומדות בבסיס סוגיות רבות. קבצים רבים עוסקים בתחום הלכתי-למדני, או מסודרים על סדרה של מסכת זו או אחרת, יצאו לאור בחייו ולאחר חייו וממשיכים להיות רלוונטיים ביותר ללומד העיון בימינו.
בהגותו הרוחנית והפילוסופית עסק הרב סולובייצ'יק במנעד רחב של סוגיות קיומיות המעסיקות את היהודי המודרני. החל ממשפחה וקשר עם הבורא, וכלה בתנ"ך, תשובה, חגים ותפילה. בשפה דיאלקטית ובכלי מחשבה ריאליסטיים הוא שרטט את מקומו של היהודי אל מול קונו ואל מול העולם. לצד הלמדנות המופלגת, הרב סולובייצ'יק היה גם מנהיג ואיש על העדה, וגם איש אשר רוח בו.
איש ההספדים הגדול שנפטר בעיצומו של חג הפסח לא הוספד במועד, כדברי המשנה. פרקי תהילים באותיות שמו שנאמרו בלוויה במקום ההספד המלא הדהדו אולי יותר טוב מכל דבר אחר את הפער שהותיר אחריו. הרב שלמה ריסקין מספר על יראת הרוממות העצומה שהיתה לתלמידיו מגודל דמותו. לאחר ששאל אותו שאלה באחד השיעורים ניגש אליו הגרי"ד בהפסקת הצהריים לאחר השיעור כדי להוסיף על התשובה שנתן לו כבר. הגרי"ד פנה אליו בקול תקיף ופתח: "ריסקין!". הרב ריסקין נבהל כ"כ מכך שהרב פונה אליו באופן ישיר עד שכמעט הפיל את המגש של האוכל שהחזיק באותו רגע.
בספרו על חג הפסח, זמן חירותנו, לימד הרב סולובייצ'יק כיצד ניתן לשמוע את הדיו של חג הפסח עד היום בליל הסדר שלנו. אין מתאים מכך שגם את הדיה של דמותו, שנפרדה מאיתנו בפסח, נמשיך לחוש עד ימינו אנו דרך חיבוריו ותלמידיו הרבים.
מועדים לשמחה!
דעת; תורה הוא פרויקט ייחודי בבית המדרש למחשבה יהודית. הפרויקט מבקש להיות מקום לתוכן תורני והגותי איכותי, ולמבקשי דעת וחכמה במרחב הרשת.
