[מוזמנים להעזר בהאשטג למעלה לקריאת החלקים הקודמים]

תפילה מייצרת תנועה במציאות. בפוסטים הקודמים דיברנו על תנועות נפש שונות שהיא מביאה איתה – מבט ממוקד על בעיות היומיום לעומת מבט נרחב על מכלול החיים ; מבט משתנה בתוך מגוון הרצונות השונים.

נדמה שאי אפשר לדבר על התנועות שהתפילה מחוללת במציאות בלי להשתהות ולהבין את הדרך המופלאה בה אנו מבקשים שדבר זה יקרה. ניתן לבחון את הדברים דרך הבקשה היפה "ותשלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידינו" שאנחנו מבקשים בתפילת הדרך ובתפילות שונות. מה אנחנו מבקשים כאן?

תשלח כמו שליח. תהפוך אותם לשליחים.

כלומר, לא כמו משלוח. אין הכוונה "תביא לנו משלוח". הכוונה היא שתהפוך את הברכה וההצלחה לשליחים שלך. אנחנו לא מבקשים קסמים, או יד נעלמת שתצא מהשמיים בניגוד לדרך הטבע. זו גם לא תחינה לגיפט-קארד שמכיל ברכה והצלחה אוטומטיים למימוש בגיהוץ. אנחנו מבקשים שתופיע דרך הטבע, תופיע בכך שיסודות שקיימים בטבע יהיו שליחים שלך ולא סתם הכללה סטטיסטית דוממת. יש ברכה בעולם, ויש גם הצלחה בסטטיסטיקה מסויימת. אלו אלמנטים טבעיים, בפני עצמם, ודווקא בגלל זה אנחנו מבקשים מהקב"ה למנות אותם לשליחים שלו. מתחננים שיזכה אותנו ליפול על האחוז שכן מבורך ושופע הצלחה. מבקשים שאת השפע שהוא רוצה להעניק לנו הוא יעניק בדרכים שבהן העולם עובד, שיעשה מהעולם ומהטבע שלו שליחים לעשות רצונו, למעננו.

לעיתים אמנם אנחנו מתפללים לפעולה אחרת במציאות, פעולה ממשית של "משלוח". אלא שמכל מקום, בעולם המונהג במידת ארך אפיים, בכוחו של הקב"ה להיטיב עם המציאות גם באופן הבלתי ישיר הנ"ל, ולעיתים בדיוק את זה אנחנו מבקשים.

שליח הרי הוא תמיד כמו.

הוא כמו מי ששילח אותו, למרות שהוא לא זהה לו לחלוטין. הוא נוטל על עצמו את היצוג ואת התפקיד. אין לנו ניסים גלויים על פי רוב, אין לו את המשלח עצמו. לא נותר לנו אלא להתחנן שגם אם לא רואים אותו כפי שהוא בניסים ונפלאות, שישתקף ויתנצנץ אלינו מתוך יסודות השפע הטבעיים שברא במציאות.