מוסד המלאכים - מתוך שיעורי הרב שלמה דב רוזן

דעת; תורה

מה המשמעות התיאולוגית בקיומם של המלאכים באמונה היהודית?

במדרש תנחומא [שמות י"ח] נחלקים ר' עקיבא ופפוס ב"יכולתו" של הקב"ה לעשות את חפצו במציאות, כדרשנות לפסוק "וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּעַשׂ". פפוס מבין שכוחו של הקב"ה מסוגל לבצע כל דבר במציאות ללא כל מגבלה, בעוד שר' עקיבא לומד מפסוקי הנביאים ש"צבא השמים" וה"מלאכים" הם מנגנונים שבהם מתחשב הקב"ה בעת שהוא פועל במציאות ולא יכל לפעול נגדם.

 

כבר עסקנו בדעת ; תורה בעבר במדרש התנחומא הזה. האמת, זו גם הפעם השנייה בשיעורים של הרב שלמה דב רוזן בבית המדרש למחשבה שבה אנחנו עוסקים במקור היסודי הזה. הפעם, הוא מהווה בשבילנו פריזמה נהדרת להתבונן דרכה על מוסד המלאכים. בשבועות אלו אנחנו עוסקים בנושא המלאכים בהרחבה.

 

אפשר לשמוע מתוך דברי המדרש אמירה משמעותית ביחס למוסד ה"מלאכים".

 

השאלה מהם מלאכים או כיצד הם מתפקדים קיבלה תשובות שונות בענפי הספרות היהודים השונים [וגם הלא יהודיים, למען האמת]. ולמעשה, תהיה התשובה לשאלות אלו אשר תהיה, נדמה שיהיה יותר מעניין לשאול מה המשמעות התיאולוגית בקיומם של המלאכים באמונה היהודית. באיזה אופן המוסד הזה תורם להבנת היש הפיזי והמטפיסי? מה המשמעות של קיומם לעניין תפיסת המציאות והאלוקות?

 

תשובה מעניינת אחת היא שהמלאכים מתפקדים כמסבירים כוחות בעולם. הפוליתאיזם הכיר בכוחות מרובים בעולם וייחס אותו למקורות נשגבים נפרדים. יתכן שמפני הבנה שכזו חשש פפוס בפרשנותו בתנחומא. בתרבויות רבות ובמיתוסים רבים אנחנו יכולים למצוא ארסנל שלם של אלים שמופקדים על כוחות המציאות השונים. המגמה המונותאיסטית שללה את ריבוי הכוחות הנשגבים, אבל לא בהכרח את ריבוי האלמנטים הארציים העוצמתיים הנפרדים זה מזה. הכרה במוסד מתווך הכפוף לאלוקות ומהווה מערכת שמקורה בבורא עצמו מהפכת את נקודת המבט. המציאות אמנם בלולה מיסודות רבים, אבל מקור כולם בנקודה אחת, ההולכת ומסתעפת תוך שימוש במלאכים ובענפים שונים. הא-ל רוצה בקיומה של מערכת רבת פנים, המורכבת ממלאכים שונים באופיים, שהפעלים היוצאים שלהם מובחנים ונפרדים. אפשר לשמוע תשובה כזו בדבריו של ר' עקיבא, החולק על הנחתו של פפוס תוך ציטוט נבואות על התייעצותו של הקב"ה בפמליה של מעלה.

 

דרך נוספת להביט על משמעות קיומם של המלאכים קשורה בכך שהם מהווים מנגנון שמרחיק בין הקב"ה ובין המציאות, ועוזרים להסביר למה לכאורה נראה שיש פער בין הטוב האלוקי לבינה. כבר בתורה, כשהקב"ה מעוניין לנתק בין הנהגתו הישירה ובין מחנה ישראל, הוא שולח מלאך שילך בקרבם במקומו. המציאות מורכבת גם מהאפשרות להשהות את הקשר הישיר בין הקב"ה ובין ההתרחשות. מצד אחד זה מאפשר לנו לחטוא ולחזור בתשובה בלי להיענש ישירות, ומצד שני זה מונע ממנו לראות את הקב"ה מתבטא רק באופן הנדמה לנו כטוב בטהרתו. המוסד המגשר של המלאכים מסביר את יכולתה של המציאות לתפקד בכפוף למערכת שיקולים נוספת, שיקולים קשיחים וקבועים כביכול המכריחים את הטוב האלוקי להגיע רק בסדר ובאופן מסויים.

 

לא בכל ענפי הספרות היהודיים השונים מוצאים את אותו הגוון של תיאורים ביחס למלאכים. במקומות אחדים הם נדמים כמטאפורה ובמקומות אחרים הם מתוארים כחלק ממשי מהמערכת הכמעט פיזית של העולם. בהתאמה, הדיון אודות טיבם של המלאכים יכול להיות מפוזר מעט ולספק תשובות שונות מאוד. אבל בניגוד לכך, הדיון על מטרתו התיאולוגית של הרעיון רלוונטי לתפיסות רבות, והכיוונים שהצענו כאן מסוגלים לנמק את משמעותם של המלאכים בעיניי שכבות תפיסתיות רבות.

דעת; תורה

דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)

מוסד המלאכים - מתוך שיעורי הרב שלמה דב רוזן

מה המשמעות התיאולוגית בקיומם של המלאכים באמונה היהודית?

במדרש תנחומא [שמות י"ח] נחלקים ר' עקיבא ופפוס ב"יכולתו" של הקב"ה לעשות את חפצו במציאות, כדרשנות לפסוק "וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּעַשׂ". פפוס מבין שכוחו של הקב"ה מסוגל לבצע כל דבר במציאות ללא כל מגבלה, בעוד שר' עקיבא לומד מפסוקי הנביאים ש"צבא השמים" וה"מלאכים" הם מנגנונים שבהם מתחשב הקב"ה בעת שהוא פועל במציאות ולא יכל לפעול נגדם.

 

כבר עסקנו בדעת ; תורה בעבר במדרש התנחומא הזה. האמת, זו גם הפעם השנייה בשיעורים של הרב שלמה דב רוזן בבית המדרש למחשבה שבה אנחנו עוסקים במקור היסודי הזה. הפעם, הוא מהווה בשבילנו פריזמה נהדרת להתבונן דרכה על מוסד המלאכים. בשבועות אלו אנחנו עוסקים בנושא המלאכים בהרחבה.

 

אפשר לשמוע מתוך דברי המדרש אמירה משמעותית ביחס למוסד ה"מלאכים".

 

השאלה מהם מלאכים או כיצד הם מתפקדים קיבלה תשובות שונות בענפי הספרות היהודים השונים [וגם הלא יהודיים, למען האמת]. ולמעשה, תהיה התשובה לשאלות אלו אשר תהיה, נדמה שיהיה יותר מעניין לשאול מה המשמעות התיאולוגית בקיומם של המלאכים באמונה היהודית. באיזה אופן המוסד הזה תורם להבנת היש הפיזי והמטפיסי? מה המשמעות של קיומם לעניין תפיסת המציאות והאלוקות?

 

תשובה מעניינת אחת היא שהמלאכים מתפקדים כמסבירים כוחות בעולם. הפוליתאיזם הכיר בכוחות מרובים בעולם וייחס אותו למקורות נשגבים נפרדים. יתכן שמפני הבנה שכזו חשש פפוס בפרשנותו בתנחומא. בתרבויות רבות ובמיתוסים רבים אנחנו יכולים למצוא ארסנל שלם של אלים שמופקדים על כוחות המציאות השונים. המגמה המונותאיסטית שללה את ריבוי הכוחות הנשגבים, אבל לא בהכרח את ריבוי האלמנטים הארציים העוצמתיים הנפרדים זה מזה. הכרה במוסד מתווך הכפוף לאלוקות ומהווה מערכת שמקורה בבורא עצמו מהפכת את נקודת המבט. המציאות אמנם בלולה מיסודות רבים, אבל מקור כולם בנקודה אחת, ההולכת ומסתעפת תוך שימוש במלאכים ובענפים שונים. הא-ל רוצה בקיומה של מערכת רבת פנים, המורכבת ממלאכים שונים באופיים, שהפעלים היוצאים שלהם מובחנים ונפרדים. אפשר לשמוע תשובה כזו בדבריו של ר' עקיבא, החולק על הנחתו של פפוס תוך ציטוט נבואות על התייעצותו של הקב"ה בפמליה של מעלה.

 

דרך נוספת להביט על משמעות קיומם של המלאכים קשורה בכך שהם מהווים מנגנון שמרחיק בין הקב"ה ובין המציאות, ועוזרים להסביר למה לכאורה נראה שיש פער בין הטוב האלוקי לבינה. כבר בתורה, כשהקב"ה מעוניין לנתק בין הנהגתו הישירה ובין מחנה ישראל, הוא שולח מלאך שילך בקרבם במקומו. המציאות מורכבת גם מהאפשרות להשהות את הקשר הישיר בין הקב"ה ובין ההתרחשות. מצד אחד זה מאפשר לנו לחטוא ולחזור בתשובה בלי להיענש ישירות, ומצד שני זה מונע ממנו לראות את הקב"ה מתבטא רק באופן הנדמה לנו כטוב בטהרתו. המוסד המגשר של המלאכים מסביר את יכולתה של המציאות לתפקד בכפוף למערכת שיקולים נוספת, שיקולים קשיחים וקבועים כביכול המכריחים את הטוב האלוקי להגיע רק בסדר ובאופן מסויים.

 

לא בכל ענפי הספרות היהודיים השונים מוצאים את אותו הגוון של תיאורים ביחס למלאכים. במקומות אחדים הם נדמים כמטאפורה ובמקומות אחרים הם מתוארים כחלק ממשי מהמערכת הכמעט פיזית של העולם. בהתאמה, הדיון אודות טיבם של המלאכים יכול להיות מפוזר מעט ולספק תשובות שונות מאוד. אבל בניגוד לכך, הדיון על מטרתו התיאולוגית של הרעיון רלוונטי לתפיסות רבות, והכיוונים שהצענו כאן מסוגלים לנמק את משמעותם של המלאכים בעיניי שכבות תפיסתיות רבות.

דעת; תורה

דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)

דעת; תורה הוא פרויקט ייחודי בבית המדרש למחשבה יהודית. הפרויקט מבקש להיות מקום לתוכן תורני והגותי איכותי, ולמבקשי דעת וחכמה במרחב הרשת.