"לא חוקר אני, ולא הוגה דעות אני; אין אני רופא אמן שבכוחו לתת צרי למכאובי אמונה בדורנו. לא הילכתי בגדולות ובנפלאות ממני, אבל משחר ילדותי האמונה מקשקשת בי כזוג. ממעט ממה שקראתי, וממה ששמעתי וממה שמרגיש לבבי, אותו כתבתי לפניכם".

***

בפרק הקודם בסדרת #המדריך_לנבוך_הצעיר ראינו את הרב שג"ר, שמנסה להחזיר את האמון ואת ה'ביתיות' של האמונה עבור הנבוך המודרני. גם היום נבחן ספר שנכתב 'מבפנים', אך באופן אחר לגמרי.

מתוך ספרי האמונה שהצגנו עד כה, הספר 'לקראתי מצאתיך' של הרב חיים סבתו (ידיעות ספרים, 2019) הוא ה'תמים' ביותר, ובכמה מובנים. הוא 'תמים' בעובדה שלספר אין שום 'מושא מאבק' – אין כמעט ביקורת או עימות נגד החילון, הפוסטמודרנה או האתאיזם. אין דיון בהנחות המוצא האמוניות של דורנו, אין מקורות חוץ תורניים, ואפילו אין מהלך כולל לספר, כפי שמעידה כותרת המשנה – 'פרקי אמונה'.

ובכל זאת, זהו ספר חשוב גם עבור הנבוכים הצעירים. כי לעומת שאר ספרי האמונה, זהו ספר אמונה 'ביתי' במובן העמוק ביותר של המילה. באופן הראשוני ביותר, ה'ביתיות' מתבטאת בשפה. שפת הספר היא שפה של אמונה עמוקה. הרב סבתו ידוע בכתיבתו הפיוטית, והשילוב של שני אלו מעורר נקודה עמוקה של חיבור והזדהות, מבלי 'להציף' את החיבור מעל לפני השטח.

ה'ביתיות' מתבטאת גם בנושאי הכתיבה ובדרך הכתיבה עליהם. 'פרקי האמונה' שבספר נוגעים במכלול רחב של סוגיות – ייחודו של 'צלם אלוהים שבאדם', עולם התשובה, קרבתו של הקב"ה לאדם, כוחה ומקומה של האמונה, ועוד. בכל הפרקים הללו הרב סבתו נוגע בצורה פשוטה אך עמוקה בנקודות היסוד של אותה הסוגיה, וכאמור משיב אותנו למובנים היסודיים והביתיים ביותר של האמונה.

אפשר לומר שזוהי נקודת ההבדל המשמעותית בין ה'ביתיות' של הרב שגר ל'ביתיות' בספר זה. בעוד שהרב שג"ר מנסה להסביר לך מדוע העולם היהודי מהווה לך בית, הרב סבתו פשוט גר בבית הזה, ומזמין אותך להצטרף אליו.

כמו שאמרנו, הספר אינו מיועד למי שמחפש תשובה ישירה לשאלת האתאיזם או הפוסטמודרנה. אך זהו ספר שאמור לגעת בנימי הנפש העמוקים ביותר, ולפרוט עליהם בצורה עדינה ונוגעת. ולפעמים, בעומק, זה כל מה שהנבוך הצעיר זקוק לו.