בסדרת "המדריך לנבוך הצעיר" נבחן מספר ספרי אמונה מודרניים. בחלק האחרון בסדרה אירחנו את ארז אדלר שידבר על "אלוהים, אדם והיסטוריה" של הרב חיים סבתו
אנחנו שמחים במיוחד בפוסט הזה, מכיוון שהוא מגיע כולו מהקהל!
כשהתחלנו עם #המדריך_לנבוך הצעיר, קיבלנו בקשה לספר ספציפי, וקורא אחד אפילו הציע לכתוב על הספר בעצמו. אנחנו שמחים לסיים את הסדרה עם פוסט שכתב ארז אדלר על 'אלוהים אדם והיסטוריה' של הרב אליעזר ברקוביץ'. שווה קריאה.
***
הלימוד בספר הכוזרי הוא אתגר לא קטן לקורא המודרני. לא רק בשל פערי השפה, אלא בעיקר בגלל מה שנתפס כהשקפת עולם ארכאית. הצהרתו של ר' יהודה הלוי שאמונתו לא מבוססת על טיעונים פילוסופיים אלא על מסורת הדורות, עלולה לעורר אצלנו כאב בטן ולהיות מזוהה כמתקפה דתית על הרציונליות.
כדי להסביר את עמדת הכוזרי, טבע הרב פרופ' אליעזר ברקוביץ' את המושג 'אל מתעניין', בספרו 'אלוהים אדם והיסטוריה' (הוצאת שלם (בתרגום להד לזר), תש"ע). אלוהי הפילוסופים הוא למעשה מעין רעיון מופשט שמזוהה עם האמת המוחלטת. זיהוי זה הביא את הוגי ימי הביניים להסביר שככל שהאל מושלם יותר, כך אנחנו לאיכולים לתפוס ולהבין אותו. ריה"ל, ובעקבותיו גם הרב ברקוביץ', טענו שלאלוהי הפילוסופים אין כל השפעה על חיינו. אי אפשר להתפלל למושגים פילוסופיים או ללמוד מהם על משמעות החיים בעולם המוחשי.
בדיוק כאן נכנס לתמונה המושג של 'אל מתעניין' - "לא הקביעה שאלוהים ישנו היא אבן היסוד של הדת, אלא הקביעה שאלוהים מתעניין באדם ובעולם; שאלוהים, משברא את העולם הזה, לא נטש אותו והפקירו להסתדר לבדו; שלאלוהים אכפת מבריאתו" (עמ' 12).
החבר בספר הכוזרי מגדיר את אלוהיו כמי שהוציא את עם ישראל ממצרים ונתן לו את התורה. אמנם הוא גם ברא את העולם, אבל זה לא באמת מעניין. לאל יש משמעות עבורנו לא בכך שהוא קיים, אלא בכך שהוא מתעניין בנו ומתקשר איתנו. התנ"ך עוסק כל כולו במפגש של האדם עם אלוהים, ואדיש לחלוטין לכל הוכחה עיונית לקיומו.
מהסיבה הזאת, מסביר הרב ברקוביץ', ההוכחות של הוגי ימי הביניים לקיום האל אולי תקפות מבחינה לוגית אך חסרות משמעות מכל בחינה אחרת. הן אולי מוכיחות את קיום האל, אך אין להן כל קשר לדת, שכל עניינה הוא הקשר של אלוהים עם האדם. בדיוק מהסיבה הזאת מתאר ריה"ל את האל היהודי כמי שהתגלה לעם ישראל, כי זאת ההוכחה שצריך בשביל שהדת תתקיים.
הרב ברקוביץ', שחזה ב"ניצחון הדת עלהפילוסופיה" בכתבי הפילוסופים הדתיים הגדולים במאה הקודמת, מסביר שהניצחון הזה עלה ליהדות במבוכה רבה. מושג האלוהות שנוצר על ידם אינו נגיש לכל אלו שאינם בקיאים בנבכי הפילוסופיה המערבית. אך גם הבקיאים יתאכזבו לגלות שהאל, כפי שהסבירו אותו הפילוסופים, הוא למעשה חסר כל תוכן ומשמעות. כמענה לאותה מבוכה הציע ברקוביץ' להניח לחקירות הפילוסופיות שהשלימו את משימתן, ולהתמקד במפגש עם האל שיכול להעניק לאמונה (ולחיינו בכלל) תוכן ומשמעות.
דעת; תורה
דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)
בסדרת "המדריך לנבוך הצעיר" נבחן מספר ספרי אמונה מודרניים. בחלק האחרון בסדרה אירחנו את ארז אדלר שידבר על "אלוהים, אדם והיסטוריה" של הרב חיים סבתו
אנחנו שמחים במיוחד בפוסט הזה, מכיוון שהוא מגיע כולו מהקהל!
כשהתחלנו עם #המדריך_לנבוך הצעיר, קיבלנו בקשה לספר ספציפי, וקורא אחד אפילו הציע לכתוב על הספר בעצמו. אנחנו שמחים לסיים את הסדרה עם פוסט שכתב ארז אדלר על 'אלוהים אדם והיסטוריה' של הרב אליעזר ברקוביץ'. שווה קריאה.
***
הלימוד בספר הכוזרי הוא אתגר לא קטן לקורא המודרני. לא רק בשל פערי השפה, אלא בעיקר בגלל מה שנתפס כהשקפת עולם ארכאית. הצהרתו של ר' יהודה הלוי שאמונתו לא מבוססת על טיעונים פילוסופיים אלא על מסורת הדורות, עלולה לעורר אצלנו כאב בטן ולהיות מזוהה כמתקפה דתית על הרציונליות.
כדי להסביר את עמדת הכוזרי, טבע הרב פרופ' אליעזר ברקוביץ' את המושג 'אל מתעניין', בספרו 'אלוהים אדם והיסטוריה' (הוצאת שלם (בתרגום להד לזר), תש"ע). אלוהי הפילוסופים הוא למעשה מעין רעיון מופשט שמזוהה עם האמת המוחלטת. זיהוי זה הביא את הוגי ימי הביניים להסביר שככל שהאל מושלם יותר, כך אנחנו לאיכולים לתפוס ולהבין אותו. ריה"ל, ובעקבותיו גם הרב ברקוביץ', טענו שלאלוהי הפילוסופים אין כל השפעה על חיינו. אי אפשר להתפלל למושגים פילוסופיים או ללמוד מהם על משמעות החיים בעולם המוחשי.
בדיוק כאן נכנס לתמונה המושג של 'אל מתעניין' - "לא הקביעה שאלוהים ישנו היא אבן היסוד של הדת, אלא הקביעה שאלוהים מתעניין באדם ובעולם; שאלוהים, משברא את העולם הזה, לא נטש אותו והפקירו להסתדר לבדו; שלאלוהים אכפת מבריאתו" (עמ' 12).
החבר בספר הכוזרי מגדיר את אלוהיו כמי שהוציא את עם ישראל ממצרים ונתן לו את התורה. אמנם הוא גם ברא את העולם, אבל זה לא באמת מעניין. לאל יש משמעות עבורנו לא בכך שהוא קיים, אלא בכך שהוא מתעניין בנו ומתקשר איתנו. התנ"ך עוסק כל כולו במפגש של האדם עם אלוהים, ואדיש לחלוטין לכל הוכחה עיונית לקיומו.
מהסיבה הזאת, מסביר הרב ברקוביץ', ההוכחות של הוגי ימי הביניים לקיום האל אולי תקפות מבחינה לוגית אך חסרות משמעות מכל בחינה אחרת. הן אולי מוכיחות את קיום האל, אך אין להן כל קשר לדת, שכל עניינה הוא הקשר של אלוהים עם האדם. בדיוק מהסיבה הזאת מתאר ריה"ל את האל היהודי כמי שהתגלה לעם ישראל, כי זאת ההוכחה שצריך בשביל שהדת תתקיים.
הרב ברקוביץ', שחזה ב"ניצחון הדת עלהפילוסופיה" בכתבי הפילוסופים הדתיים הגדולים במאה הקודמת, מסביר שהניצחון הזה עלה ליהדות במבוכה רבה. מושג האלוהות שנוצר על ידם אינו נגיש לכל אלו שאינם בקיאים בנבכי הפילוסופיה המערבית. אך גם הבקיאים יתאכזבו לגלות שהאל, כפי שהסבירו אותו הפילוסופים, הוא למעשה חסר כל תוכן ומשמעות. כמענה לאותה מבוכה הציע ברקוביץ' להניח לחקירות הפילוסופיות שהשלימו את משימתן, ולהתמקד במפגש עם האל שיכול להעניק לאמונה (ולחיינו בכלל) תוכן ומשמעות.
דעת; תורה
דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)
דעת; תורה הוא פרויקט ייחודי בבית המדרש למחשבה יהודית. הפרויקט מבקש להיות מקום לתוכן תורני והגותי איכותי, ולמבקשי דעת וחכמה במרחב הרשת.
