מדפי הספרים היהודיים המוקצים לעיסוק בנושא התפילה עמוסים לעייפה. קשה לומר דבר בפעם הראשונה. קשה לומר שהנפנו דגל שעוד לא הורם, או שחידשנו דבר שטרם נטען. עם זאת, לאורך פרקי הסדרה ביקשנו להצביע על שלב מסוים בלימוד ה"עיון תפילה", ולטעון שהוא קודם לסט הטענות והחקירות השונות. תחילה, אמרנו, יש לדון בסדר הדברים בעולם ומשם והלאה לחזור אל שלל דיוני הנושא השונים.

סקרנו ארבע גישות שונות של תפיסת אופן השפעת התפילה בעולם, פנימה והחוצה. תפילה כהתרחשות תודעתית פסיכולוגית, תפילה כהפעלה ממשית של מערכות מטפיסיות בעולמות השונים, תפילה כעמידה לפני ה' ותפילה כהתחברות אל הכלל הגדול והעמוק יותר מהפרט. מכאן והלאה, כל לימוד וניתוח של מי ממקורות רבותינו, או כל התרחשות במרחבי התפילה הציבוריים בעולמנו כיום, יתברכו גם מיתרונות הכרת הנחות היסוד העומדות בבסיס התפיסה המערכתית.

ולמעשה – לא חייבים לבחור אחד, לא חייבים להכריע. העיקר להתקדם בעבודת התפילה ובעיון בה, ובע"ה נשתדל שכעת המפגש עם הדברים יהיה מועיל יותר. הסדרה ניסתה באופן מובנה לפרק לגורמים את רכיבי התפיסה השונים ולעסוק בהם כאידאות עצמאיות. ככל הנראה מבחינה מעשית, רוב מי שייתן את דעתו בסוגיית "פעולת התפילה בעולם" יעמיד לנגד עיניו מודל המורכב ממספר אלמנטים שונים ולא רק מרעיון בודד. כך גם למעשה ביחס לרוב ההוגים שאת משנתם סקרנו. אמנם בודדנו לרכיבים את אחד היסודות בדבריהם, אך מעיון עולה שלרובם היתה משנה יותר מורכבת בעניין.

התפילה היא התרחשות רב-מערכית, היא חוזרת ושבה בשלבים כ"כ שונים וכ"כ מגוונים בחיים, וקשה להניח שהתפיסה הקונסטרוקטיבית שלה תהיה זהה בין אדם לאדם, או אף בין שלבים שונים בחייו של אותו אדם. מבין שלל האפשרויות בהן אפשר לתפוס, אדם לעולם ירגיש שדעתו נוטה לכאן או לכאן, ואין הכרח שתהיה קוהרנטיות בעניין. יותר ממה שחשוב "להכריע", חשוב להבין את הנחות היסוד וגבולות הגזרה, את הכלים הרלוונטיים להתקדמות ואת הסדר הטוב שמונע אנכרוניזם ותפיסה של דעות מוטעות. היה ניתן לצפות שדיון על "בירור המודל" יאלץ אותנו לסיים עם מסקנה אחת מוגמרת של מה מהווה תיאור נכון ומה שגוי. אלא שבמובנים רבים, "האמת" חמקמקה יותר מאשר נוכל להצביע במפורש. בכל הנוגע ללימוד וניתוח הדברים, הכרת מגוון התפיסות האפשריות לא מחייבת הכרעה ביניהן והיא בהחלט מטיבה עם הלימוד בעצם הסידור העקרוני שהיא מכריחה. באשר לעבודת התפילה עצמה, חוסר קוהרנטיות בתחושה הפנימית בדבר האופן בו היא עובדת לא חייב להעיד על כשלון, ואולי אף להפך. מצבי החיים השונים, הגוררים תחושות שונות ועמידות שונות לפני הא-ל, יכולים להתברך גם הם מהיכולת לשייך לכל חוויה איזה שורש, לשדך אבטיפוס להלכי רוח שונים. אין פסול בלהרגיש דברים שונים אודות התפילה הנישאת מקרבנו, יתכן אפילו שזוהי מהותה של התפילה המשקפת את חיינו באשר הם כעת. בשלב זה של הדיון ביקשנו לכל הפחות לעסוק במסודר במודלים היסודיים השונים ולתת פשר למנעד הרחב בו ניתן לפגוש את ה"עבודה שבלב". גם אם שער זה או אחר נדמה לאדם כחסר שייכות או פשר עבורו, הרי שפנים נוספות עשויות להתגלות לו משערים אחרים. כללו של דבר, אחד המרבה ואחד הממעיט, אחד בכלים אלו ואחד בתפיסה זו, ובלבד שיכוון ליבו לאביו שבשמיים.

אחת השאלות הנוקבות והחשובות ביותר שיכול אדם לשאול את עצמו בהקשר זה היא האם הוא מאמין בתפילה. האם יש פשר לכל ההתרחשות הזו. האם הוא עושה כי צריך, או שמתרחש כאן משהו שהוא מסוגל להיפתח אליו ולפנות לו פיסת נפש. אנשים רבים מחזיקים במחשבתם באופן בלתי מודע מודלים מאוד מסוימים של אופן הפעולה של התפילה בעולם, ובגלל זה לפעמים הם מוצאים את עצמם מפקפקים מה הטעם בכל הסיפור, והאם בכלל יש לו השפעה. רבדים אחרים אפשריים של השפעת התפילה נעלמים מעיניהם, וההזדמנות לתפילה בעלת משמעות חומקת מהם מבלי משים. אדם מוצא עצמו חסר מוטיבציה להתגבר על הקשיים ה"רגילים" של העמידה בתפילה, הכוונה, ההתמדה ושמירת פרטי ההלכות, זאת כיוון שבינו לבינו, במודע או שלא, הוא תוהה מעיקרא: לשם מה כל ההצגה הזו? לו היה חושב למשל על האפשרות שהתפילה מסוגלת להוות פלטפורמה להסדרת והרצאת מחשבותיו באופן פסיכולוגי אימננטי אף ללא קשר להשפעתה החיצונית על העולם, יתכן והיה מוצא בה הזדמנות שונה. הכלים לעבוד ולהתאמץ בהם היו אחרים לחלוטין. לו היה יודע להעריך שתפילתו מתביעה חותם ממשי במציאות היה עשוי להתייחס אליה באופן טבעי אחרת. המוטיבציות המתעוררות מתוך ידיעה כזו עשויות להיות שונות. לו היה מרחיב ברעיון לפיו התפילה מתחברת למקצב שפועל בו תדיר היה מנסה אולי להשתמש בכלים אחרים, שונים ומפתיעים ביחס לכל מה שהיה רגיל אליו עד כה, כדי לגייס את כוחותיו להתמודדות עם הטקס היומיומי. ולו היה אדם מסתפק בהכרת תרומת תפילתו להיותו חלק מקהל המתפללים, על כל המשתמע מכך, היה יכול למצוא את השלווה לשמוח בתפילתו על אף הקושי הטמון באי-הלימה עם תכניה. לפעמים נדמה לאדם שהדרך להתקדם בענייני התפילה היא מסויימת מאוד, כפי שצועדים בה אנשים אלו או אחרים, ומתוך זה הוא מניח שאין לו טעם לנסות. לו היה מודע למשעולים הנוספים היה יכול לבחון בצורה מעמיקה יותר את שייכותו האפשרית לעבודת התפילה.

מי יתן ויהיה לימוד זה לעזר לכל מי שיבחר לקחת בו חלק ולוואי שהניתוח המקיף יאיר ללומדים את הדרך להצליח לגשת בצעד בוטח אל העבודה הרבה והתמידית שמצוות התפילה מביאה לפתחנו.