על דמותו הייחודית של הרש"ר הירש, שעקרונותיו החינוכיים וההגותיים מלווים אותנו עד ימינו
"מבחינה זו ניתן לאמר - בלא כל חשש להגזמה - שפירוש רבי שמשון רפאל הירש לתורה היה בזמנו ובתקופתו כעין פירוש רש"י ליהדות גרמניה. אנשים, נשים ובני נוער, שביקשו ללמוד פרשת השבוע, היו מדלגים על כל פירושי התורה - כולל גם פירוש רש"י - ולומדים תורה עם פירושו של רש"ר הירש. פירוש זה היה בעיניהם הפירוש המוסמך היחיד של התורה - ואילו שאר כל הפירושים לא היו שקולים כנגדו, ולאמיתו של דבר לא היו קיימים כלל" (הרב מרדכי ברויאר, מתוך המאמר "פירוש רש"ר הירש לתורה").
***
הרש"ר הירש חי בגרמניה המשכילה והנאורה של המאה ה-19, וספג בביתו חינוך תורני וכללי כאחד. באופן מפתיע, בתחילת דרכו התיידד עם לא אחר מאשר אברהם גייגר, מי שיהיה ממקימי התנועה הרפורמית ויהפוך ליריבו של הרש"ר הירש. בהמשך חייו עבר לפרנקפורט, שם כיהן כרב קרוב ל 40 שנה, עד למותו בכ"ז בטבת, בשנת 1988.
משנתו החינוכית וההגותית מהווים עד ימינו את אחד מעמודי התווך של היהדות המודרנית. הסיסמא המוכרת של "תורה עם דרך ארץ" העניקה לגיטימיות ללימוד ההשכלה הרחבה. ספריו המוקדמים, "אגרות צפון" ו"חורב" הציגו תפיסה מחשבתית אורתודוקסית המתיישבת על לב היהודים שהתלבטו אם להצטרף לתנועה הרפורמית או להתבולל. וכאמור, פירושו המונומנטלי לתורה התקבל ברחבי גרמניה בתור ה-פירוש לתורה, בזכות כתיבתו הקולחת ופרשנותו העמוקה.
***
אחד מהנושאים החשובים בהם עסק היה שאלת "מהות היהדות", שעלתה בעיקר נוכח המאבק של הרש"ר הירש בתנועה הרפורמית. ביטול ההיבט ההלכתי אצל הרפורמים דרש מהם לנסח במה מתייחד היהודי לעומת עמיתו הגוי, שאלה שליהודי ההלכתי בכלל לא הייתה רלוונטית. מכאן הרפורמים הצביעו על "מהות היהדות" כשליחות למען העולם – בין אם בנשיאת רעיון המונותאיזם (גייגר), הטרנסצנדנטיות (גרץ) או החירות (שמואל הירש).
אך הרש"ר הירש טוען שמהות היהדות הוא דת החוקה, כלומר קיום המצוות. זהו אינו קיום מצוות דוגמטי, אלא - כל מצווה טומנת בתוכה תכלית ויעוד. אולם, רעיונות אלו מתקיימים רק מתוך המסגרת של המצווה והחוק. בדומה לחוקי הטבע, הפועלים גם אם לא הבנו אותם עד הסוף, כך גם אנו מקיימים מצוות, גם אם לא הבנו את תכליתן.
בכך, הרש"ר הירש ניסה להתמודד גם מבחינה פילוסופית בנוגע ליחס ההלכה, שכמובן היוותה את מוקד המחלוקת עם התנועה הרפורמית. התמודדות פילוסופית זו היוותה מענה חשוב נוסף עבור יהודי התקופה ההיא.
***
אין לדעת כיצד הזרם הדתי-מודרני היה נראה לולא הרש"ר הירש. תפיסתו ההגותית והחינוכית, עיצבה הנחות יסוד משמעותיות שמלוות אותנו עד היום. באחד הצמתים ההיסטוריים הדרמטיים ביותר בעת החדשה, הגותו היוותה גשר מעל נחל שוצף שאפשרה ליהודים וליהדות לעבור בשלום מגדה לגדה.
דעת; תורה
דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)
על דמותו הייחודית של הרש"ר הירש, שעקרונותיו החינוכיים וההגותיים מלווים אותנו עד ימינו
"מבחינה זו ניתן לאמר - בלא כל חשש להגזמה - שפירוש רבי שמשון רפאל הירש לתורה היה בזמנו ובתקופתו כעין פירוש רש"י ליהדות גרמניה. אנשים, נשים ובני נוער, שביקשו ללמוד פרשת השבוע, היו מדלגים על כל פירושי התורה - כולל גם פירוש רש"י - ולומדים תורה עם פירושו של רש"ר הירש. פירוש זה היה בעיניהם הפירוש המוסמך היחיד של התורה - ואילו שאר כל הפירושים לא היו שקולים כנגדו, ולאמיתו של דבר לא היו קיימים כלל" (הרב מרדכי ברויאר, מתוך המאמר "פירוש רש"ר הירש לתורה").
***
הרש"ר הירש חי בגרמניה המשכילה והנאורה של המאה ה-19, וספג בביתו חינוך תורני וכללי כאחד. באופן מפתיע, בתחילת דרכו התיידד עם לא אחר מאשר אברהם גייגר, מי שיהיה ממקימי התנועה הרפורמית ויהפוך ליריבו של הרש"ר הירש. בהמשך חייו עבר לפרנקפורט, שם כיהן כרב קרוב ל 40 שנה, עד למותו בכ"ז בטבת, בשנת 1988.
משנתו החינוכית וההגותית מהווים עד ימינו את אחד מעמודי התווך של היהדות המודרנית. הסיסמא המוכרת של "תורה עם דרך ארץ" העניקה לגיטימיות ללימוד ההשכלה הרחבה. ספריו המוקדמים, "אגרות צפון" ו"חורב" הציגו תפיסה מחשבתית אורתודוקסית המתיישבת על לב היהודים שהתלבטו אם להצטרף לתנועה הרפורמית או להתבולל. וכאמור, פירושו המונומנטלי לתורה התקבל ברחבי גרמניה בתור ה-פירוש לתורה, בזכות כתיבתו הקולחת ופרשנותו העמוקה.
***
אחד מהנושאים החשובים בהם עסק היה שאלת "מהות היהדות", שעלתה בעיקר נוכח המאבק של הרש"ר הירש בתנועה הרפורמית. ביטול ההיבט ההלכתי אצל הרפורמים דרש מהם לנסח במה מתייחד היהודי לעומת עמיתו הגוי, שאלה שליהודי ההלכתי בכלל לא הייתה רלוונטית. מכאן הרפורמים הצביעו על "מהות היהדות" כשליחות למען העולם – בין אם בנשיאת רעיון המונותאיזם (גייגר), הטרנסצנדנטיות (גרץ) או החירות (שמואל הירש).
אך הרש"ר הירש טוען שמהות היהדות הוא דת החוקה, כלומר קיום המצוות. זהו אינו קיום מצוות דוגמטי, אלא - כל מצווה טומנת בתוכה תכלית ויעוד. אולם, רעיונות אלו מתקיימים רק מתוך המסגרת של המצווה והחוק. בדומה לחוקי הטבע, הפועלים גם אם לא הבנו אותם עד הסוף, כך גם אנו מקיימים מצוות, גם אם לא הבנו את תכליתן.
בכך, הרש"ר הירש ניסה להתמודד גם מבחינה פילוסופית בנוגע ליחס ההלכה, שכמובן היוותה את מוקד המחלוקת עם התנועה הרפורמית. התמודדות פילוסופית זו היוותה מענה חשוב נוסף עבור יהודי התקופה ההיא.
***
אין לדעת כיצד הזרם הדתי-מודרני היה נראה לולא הרש"ר הירש. תפיסתו ההגותית והחינוכית, עיצבה הנחות יסוד משמעותיות שמלוות אותנו עד היום. באחד הצמתים ההיסטוריים הדרמטיים ביותר בעת החדשה, הגותו היוותה גשר מעל נחל שוצף שאפשרה ליהודים וליהדות לעבור בשלום מגדה לגדה.
דעת; תורה
דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)
דעת; תורה הוא פרויקט ייחודי בבית המדרש למחשבה יהודית. הפרויקט מבקש להיות מקום לתוכן תורני והגותי איכותי, ולמבקשי דעת וחכמה במרחב הרשת.
