אז מאיזה תרגום אתם לומדים?
לימוד מחשבת רבותינו, על הסדר או על פי סוגיות נבחרות, דורש לעיתים יותר מאשר רק נכונות לשבת וללמוד. רוצים לפתוח מורה נבוכים? מעוניינים להשוות למשנתו של ריה"ל? חלק מספרי היסוד המוכרים ביותר של ארון הספרים היהודי לא נכתבו בעברית, והבחירה בין התרגומים השונים משפיעה על תוכן ואופי הלימוד.
ספר הכוזרי, או בשמו המלא: "ספר המענה והראיה לדת המושפלת" [ותאמינו או לא- גם זה תלוי תרגום] הוא ספר שכתב רבי יהודה הלוי במאה ה-12 שעוסק בעיקרי האמונה הדתית השונים. הספר פורש משנה סדורה במגוון סוגיות, החל מהגדרת קהל המאמינים וזיקתם אל הא-ל, וכלה בתפיסת והמשגת האלוקות. הוא נכתב במקור בערבית יהודית, ותורגם לעברית בתרגומים רבים לאורך הדורות.
התרגום המלא הראשון לספר נכתב בידי יהודה אבן תיבון בשנת 1170, כמספר שנים לאחר יצאיתו של הכוזרי לאור. הוא מצוי כיום בידנו במלואו, והמתרגמים והחוקרים נעזרו בו כדי לוודא גרסאות מוקדמות יותר בספר, אולם הוא לא מעשי ולא מומלץ ללומד המודרני מכיוון שהוא כתוב בעברית של ימי הביניים. רק אם אתם בשלב מעמיק ומתקדם של הלימוד- שווה להעיף מבט מדי פעם ולהשוות.
אם נדלג אל תרגומי המאה האחרונה, הרלוונטים לתלמידי בית המדרש כיום ולמבקשי תורה ודעת, נמצא מספר תרגומים נוספים. אחד הידועים שבהם הוא תרגומו של אבן שמואל [הכריכה הלבנה] בו מורגלים לומדים רבים. מיתרונותיו הבולטים- הוא כתוב בעברית מובנת ונהירה. בנוסף- אם כבר התרגלתם אליו כנראה שתעדיפו להשאר... הביקורת המשמעותית על תרגום זה היא העובדה שהוא אינו מדוייק מספיק. במקרים רבים הוסיף אבן שמואל מילים נוספות או שינה את מבנה המשפט בכדי להתאים אותו לשפה מובנת יותר, ובכך שילם מחיר משמעותי בדייקנות הטקסט.
הרב קאפח תרגם גם הוא את ספר הכוזרי, בצעירותו, תרגום הנחשב למדוייק יותר מתרגומו של אבן שמואל, גם אם לא באופן מושלם, אבל גם "שובר שיניים" ובלתי ידידותי למשתמש.
תרגומו של הרב יצחק שילת לכוזרי ניסה להתחקות אחרי דייקנותו של הרב קאפח ולתקן את הפגמים שבה, תוך מתן דגש לשפה ברורה ומובנת יותר. יש הסבורים שהוא עשה את העבודה כדבעי, אם כי קשה להתנער מהרושם שהשפה עדיין קשה מעט. כתרגום השוואתי, הוא אופציה לא רעה בכלל.
לאחר שנים רבות של לבטים בין דיוק ובהירות, בשנת התשע"ז נכנסה לשוק התרגומים עבודתו של פרופסור מיכאל שוורץ. שוורץ עמל על תרגום מדוייק ובהיר כאחת, שיהווה כלי אולטמטיבי ללימוד משנת ריה"ל ללא מגרעות. הוא מתייחס לכל התרגומים שקדמו לו ומנמק ברוב טעם מדוע הכריע בכל מקום כפי שהכריע. התרגום כולל מפתחות מסודרים ומילון מונחים בסיסי לפילוסופיה אריסטוטלית רלוונטית. בנוגע לספרים אחרים נהיה פחות נחרצים, אולם בנוגע לכוזרי- כל עוד לא התרגלתם לאחד מן התרגומים האחרים עשו לעצמכם טובה והשתמשו בתרגום של שוורץ. אין עוד סיבה להתפשר על דיוק או על בהירות.
אגב, לימוד מעמיק ודאי יתברך מעיון בתרגומים מקבילים. אם אתם לומדים בחברותא זה אפילו ממש פשוט.
התייחסות חשובה נוספת ראוי להקדיש לספר שהוציא הרב יוסף קלנר. שיעורים רבים, מגוונים ויצירתיים נכתבו בעקבות ספר הכוזרי, אולם נדמה שמעולם לא נשברה ההפרדה בין ספרות פרשנית ובין תרגומים. הרב קלנר הוציא לאחרונה ספר המתיימר להחשב תרגום וביאור לכוזרי, על אף שלא תורגם משפת המקור. בהקדמה לספר הוא מצהיר כי אינו דובר ערבית, ואת ה"תרגום" הוא ביצע באמצעות השוואה והכרעה בין התרגומים הקיימים. מבלי להתייחס לתוכן הבאור שבספר, חשוב לציין שמפעל זה אינו עונה על ההגדרה הבסיסית של תרגום ספר, ומטבע עריכתו הוא לא מסוגל להיות מדוייק. גם אם תחליטו שאחד מכם לומד עם שוורץ והחברותא משווה כל הזמן לתרגום נוסף, אנחנו ממליצים לברור אחד מבין התרגומים התקניים שסקרנו כאן ולא להשתמש בספר זה.
דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)
