מתי המחלוקת כבר לא לגיטימית? מי נדחק אל מחוץ למחנה? איפה מעבירים את הקו שבין פלורליזם מבורך ובין גינוי נדרש וסילוק?
"בארבעה ועשרים בטבת תבנא לדיננא"
הויכוח ההלכתי ביטא מאז ומעולם את גבולות השיח התוך-דתי ביהדות. ויכוח הלכתי לגיטימי מוביל עד עצם היום הזה למגוון של דעות ומנהגים שונים בתכלית זה מזה, החונים תחת קורת גג קהילתית אחת. אורתודוכסים רבים ושונים שומרים על גבולותיו הקשיחים של הדיון ההלכתי, על הכלים בהם נעשה שימוש במסגרתו, ועל הנחות היסוד ביחס למחויבות הפרקטית. אל הצד השני של הכביש חוצים רק אלו שלא מוכנים לקבל את כללי המשחק ההלכתיים הבסיסיים, והקונצנזוס על כלל האצבע הזה חוצה את רוב המחנה.
ויכוחים תמיד היו. כבר בימי קדם התמודדו רבותינו עם קבוצות חוץ הלכתיות שונות, שפרשנותן ההלכתית לתורה מידרה אותם לכדי קהילה נפרדת. אחר הכבוד, הן זכו להיזכר בדפי ההיסטוריה כקבוצות חיצוניות לקהילה. בתאריך כ"ד טבת למשל, מתארת הגמרא במסכת בבא בתרא, ש- "תבנא לדיננא" = שבנו לדיננו הראשון, וחזרו הצדוקים להורות כחכמים בפסיקה מסויימת בענייני דיני ירושה. עד כדי כך היה הניצחון הפרושי משמעותי, עד שהתאריך כ"ד בטבת נזכר לעד כיום שיבתנו לדיננו הראשון. המחלוקת עם הצדוקים היתה מערכה חריפה בתולדות עם ישראל, ובניגוד לתדמית הבלתי אקטואלית שלעיתים היא עוטה- מונחים בה כמה מיסודות הדיון והשיח הציבורי כיום.
מתי המחלוקת כבר לא לגיטימית? מי נדחק אל מחוץ למחנה? איפה מעבירים את הקו שבין פלורליזם מבורך ובין גינוי נדרש וסילוק?
שאלות היסוד בהגדרת קבוצת הזהות הסוציו-תיאולוגית נותרו להדהד בבית המדרש ומעל במות ההנהגה הציבוריות מאז ועד היום. המחויבות ההלכתית לתושב"כ ותושב"ע נותרו עדיין נר לרגליהם של מעבירי המסורת. כל קריאה אחרת, פוליטית, שמטרתה לסמן בני אור ובני חושך, נדרשת לבדיקה פנימית יסודית. האם הדחף לעמוד על ההגדרה הקהילתית המדוייקת הוא צורך אלמנטרי של שמירה על השיח ההלכתי, או שמא כרוכה בו גם שאיפה להוציא אל מחוץ למחנה קבוצות בלתי לגיטימיות בעיני חלקים אחרים בקהל שומרי דבר ה'.
חז"ל ידעו להוקיע את הפורשים מדרך המלך ההלכתית גם אם היו מלומדים ובוערים באש אידיאולוגית, ובמקביל לשמור על זהותם התוך-קהילתית של הנרפים וחסרי ההשכלה גם אם לא היטיבו לקיים את כל הנדרש מהם. גם עלינו, כציבור, מוטלת האחריות העדינה לדעת למחות בכל תוקף כאשר השיח ההלכתי המגדיר שלנו נפגע באופן בלתי ניתן לפשרה, ומנגד, לשהות במתינות כלפי מי שלא מצדיק את הוקעתו החוצה.
דעת; תורה
דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)
מתי המחלוקת כבר לא לגיטימית? מי נדחק אל מחוץ למחנה? איפה מעבירים את הקו שבין פלורליזם מבורך ובין גינוי נדרש וסילוק?
"בארבעה ועשרים בטבת תבנא לדיננא"
הויכוח ההלכתי ביטא מאז ומעולם את גבולות השיח התוך-דתי ביהדות. ויכוח הלכתי לגיטימי מוביל עד עצם היום הזה למגוון של דעות ומנהגים שונים בתכלית זה מזה, החונים תחת קורת גג קהילתית אחת. אורתודוכסים רבים ושונים שומרים על גבולותיו הקשיחים של הדיון ההלכתי, על הכלים בהם נעשה שימוש במסגרתו, ועל הנחות היסוד ביחס למחויבות הפרקטית. אל הצד השני של הכביש חוצים רק אלו שלא מוכנים לקבל את כללי המשחק ההלכתיים הבסיסיים, והקונצנזוס על כלל האצבע הזה חוצה את רוב המחנה.
ויכוחים תמיד היו. כבר בימי קדם התמודדו רבותינו עם קבוצות חוץ הלכתיות שונות, שפרשנותן ההלכתית לתורה מידרה אותם לכדי קהילה נפרדת. אחר הכבוד, הן זכו להיזכר בדפי ההיסטוריה כקבוצות חיצוניות לקהילה. בתאריך כ"ד טבת למשל, מתארת הגמרא במסכת בבא בתרא, ש- "תבנא לדיננא" = שבנו לדיננו הראשון, וחזרו הצדוקים להורות כחכמים בפסיקה מסויימת בענייני דיני ירושה. עד כדי כך היה הניצחון הפרושי משמעותי, עד שהתאריך כ"ד בטבת נזכר לעד כיום שיבתנו לדיננו הראשון. המחלוקת עם הצדוקים היתה מערכה חריפה בתולדות עם ישראל, ובניגוד לתדמית הבלתי אקטואלית שלעיתים היא עוטה- מונחים בה כמה מיסודות הדיון והשיח הציבורי כיום.
מתי המחלוקת כבר לא לגיטימית? מי נדחק אל מחוץ למחנה? איפה מעבירים את הקו שבין פלורליזם מבורך ובין גינוי נדרש וסילוק?
שאלות היסוד בהגדרת קבוצת הזהות הסוציו-תיאולוגית נותרו להדהד בבית המדרש ומעל במות ההנהגה הציבוריות מאז ועד היום. המחויבות ההלכתית לתושב"כ ותושב"ע נותרו עדיין נר לרגליהם של מעבירי המסורת. כל קריאה אחרת, פוליטית, שמטרתה לסמן בני אור ובני חושך, נדרשת לבדיקה פנימית יסודית. האם הדחף לעמוד על ההגדרה הקהילתית המדוייקת הוא צורך אלמנטרי של שמירה על השיח ההלכתי, או שמא כרוכה בו גם שאיפה להוציא אל מחוץ למחנה קבוצות בלתי לגיטימיות בעיני חלקים אחרים בקהל שומרי דבר ה'.
חז"ל ידעו להוקיע את הפורשים מדרך המלך ההלכתית גם אם היו מלומדים ובוערים באש אידיאולוגית, ובמקביל לשמור על זהותם התוך-קהילתית של הנרפים וחסרי ההשכלה גם אם לא היטיבו לקיים את כל הנדרש מהם. גם עלינו, כציבור, מוטלת האחריות העדינה לדעת למחות בכל תוקף כאשר השיח ההלכתי המגדיר שלנו נפגע באופן בלתי ניתן לפשרה, ומנגד, לשהות במתינות כלפי מי שלא מצדיק את הוקעתו החוצה.
דעת; תורה
דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)
דעת; תורה הוא פרויקט ייחודי בבית המדרש למחשבה יהודית. הפרויקט מבקש להיות מקום לתוכן תורני והגותי איכותי, ולמבקשי דעת וחכמה במרחב הרשת.
