לתוכחתו של אוהב יש הקשר רחב יותר. היא נאמרת מתוך אמון בתיקון, מתוך הכרה בנקודות הטוב הקיימות במוכח, ומתוך רצון מיטיב לשנות.
קשה לקבל תוכחה. קשה להכות על חטא. ולפעמים, עוד יותר ממה שקשה להכות על עצם החטא, קשָה הידיעה שהתוכחה מגיעה דווקא מפי אדם אוהב.
בפרשת השבוע ובהפטרה אנחנו נפגשים עם שני מוכיחים של עם ישראל. משה רבנו בפתח חומש דברים, וישעיהו הנביא בפרק א' המפורסם שנקרא בהפטרת חזון. תוכחתו של משה מתייחסת אמנם באופן גלוי אל חטאי המדבר, אבל ברבות השנים אנחנו מוצאים בה גם את הרכיבים הרומזים לחטאי ירושלים. "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם". ברבות מקבילות ישראל אף נוהגים לקרוא פסוק זה בטעמי איכה, הנקראים תמיד בשנית בשבוע שנפתח בפרשת דברים.
ולכאורה, אין קשה מתוכחתו של אוהב. מילא אם הביקורת על ישראל היתה חיצונית, היה אפשר לראות בה יציאה כנגד עם ישראל שיש להדוף. אבל כשגדולי הנביאים מוכיחים את ישראל, המכה פוגעת בבטן הרכה. אלו דברי אמת, והם מדוייקים וכנים. האם זה מה שצריך לקרוא בבתי הכנסת ערב תשעה באב? לא היה אפשר לבחור משהו יותר אופטימי, שינחם את ישראל שבכל עת ועת המחכים לגאולה שלמה?
יתכן שלא. יכול מאוד להיות שחלק מאבל תשעת הימים מבקש לפגוש את מלוא הצער והאשמה. לאבלות יש גם רכיבים קריטיים של הנכחת העבר, והיא איננה רק תנועה נפשית צופה פני עתיד. בהיבט מסויים, אין מתבקש יותר מאשר לקרוא את תוכחות גדולי הנביאים על חטאינו דווקא כשאנחנו מתאבלים על החורבן שנגרם בעקבותיהם.
אבל יכול להיות גם שהסיפור כאן הוא בדיוק הפוך. יכול להיות שדווקא תוכחתו של אוהב מהווה נחמה גדולה יותר, ודבריהם של משה וישעיהו נועדו לעזור לנו לעלות מן ההתבוססות באבל אל עבר פרספקטיבה רחבה יותר. מדרש רבה על הפרשה כותב כך:
"אָמַר רַבִּי אֲחָא בְּרַבִּי חֲנִינָא רְאוּיוֹת הָיוּ הַתּוֹכָחוֹת לוֹמַר מִפִּי בִּלְעָם, וְהַבְּרָכוֹת מִפִּי משֶׁה, אֶלָּא אִלּוּ הוֹכִיחָם בִּלְעָם, הָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים שׂוֹנֵא מוֹכִיחֵנוּ, וְאִלּוּ בֵּרְכָם משֶׁה, הָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים אוֹהֲבָן בֵּרְכָן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹכִיחָן משֶׁה שֶׁאוֹהֲבָן, וִיבָרְכָן בִּלְעָם שֶׁשֹּׂוֹנְאָם, כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרְרוּ הַבְּרָכוֹת וְהַתּוֹכָחוֹת בְּיַד יִשְׂרָאֵל."
לתוכחתו של אוהב יש הקשר רחב יותר. היא נאמרת מתוך אמון בתיקון, מתוך הכרה בנקודות הטוב הקיימות במוכח, ומתוך רצון מיטיב לשנות. יתכן והמדרש מציע לנו להביט על תקופת האבל הנוכחית שלנו בראייה שכזו.
שבת שלום, ובבניין ירושלים ננוחם
דעת; תורה
דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)
לתוכחתו של אוהב יש הקשר רחב יותר. היא נאמרת מתוך אמון בתיקון, מתוך הכרה בנקודות הטוב הקיימות במוכח, ומתוך רצון מיטיב לשנות.
קשה לקבל תוכחה. קשה להכות על חטא. ולפעמים, עוד יותר ממה שקשה להכות על עצם החטא, קשָה הידיעה שהתוכחה מגיעה דווקא מפי אדם אוהב.
בפרשת השבוע ובהפטרה אנחנו נפגשים עם שני מוכיחים של עם ישראל. משה רבנו בפתח חומש דברים, וישעיהו הנביא בפרק א' המפורסם שנקרא בהפטרת חזון. תוכחתו של משה מתייחסת אמנם באופן גלוי אל חטאי המדבר, אבל ברבות השנים אנחנו מוצאים בה גם את הרכיבים הרומזים לחטאי ירושלים. "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם". ברבות מקבילות ישראל אף נוהגים לקרוא פסוק זה בטעמי איכה, הנקראים תמיד בשנית בשבוע שנפתח בפרשת דברים.
ולכאורה, אין קשה מתוכחתו של אוהב. מילא אם הביקורת על ישראל היתה חיצונית, היה אפשר לראות בה יציאה כנגד עם ישראל שיש להדוף. אבל כשגדולי הנביאים מוכיחים את ישראל, המכה פוגעת בבטן הרכה. אלו דברי אמת, והם מדוייקים וכנים. האם זה מה שצריך לקרוא בבתי הכנסת ערב תשעה באב? לא היה אפשר לבחור משהו יותר אופטימי, שינחם את ישראל שבכל עת ועת המחכים לגאולה שלמה?
יתכן שלא. יכול מאוד להיות שחלק מאבל תשעת הימים מבקש לפגוש את מלוא הצער והאשמה. לאבלות יש גם רכיבים קריטיים של הנכחת העבר, והיא איננה רק תנועה נפשית צופה פני עתיד. בהיבט מסויים, אין מתבקש יותר מאשר לקרוא את תוכחות גדולי הנביאים על חטאינו דווקא כשאנחנו מתאבלים על החורבן שנגרם בעקבותיהם.
אבל יכול להיות גם שהסיפור כאן הוא בדיוק הפוך. יכול להיות שדווקא תוכחתו של אוהב מהווה נחמה גדולה יותר, ודבריהם של משה וישעיהו נועדו לעזור לנו לעלות מן ההתבוססות באבל אל עבר פרספקטיבה רחבה יותר. מדרש רבה על הפרשה כותב כך:
"אָמַר רַבִּי אֲחָא בְּרַבִּי חֲנִינָא רְאוּיוֹת הָיוּ הַתּוֹכָחוֹת לוֹמַר מִפִּי בִּלְעָם, וְהַבְּרָכוֹת מִפִּי משֶׁה, אֶלָּא אִלּוּ הוֹכִיחָם בִּלְעָם, הָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים שׂוֹנֵא מוֹכִיחֵנוּ, וְאִלּוּ בֵּרְכָם משֶׁה, הָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים אוֹהֲבָן בֵּרְכָן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹכִיחָן משֶׁה שֶׁאוֹהֲבָן, וִיבָרְכָן בִּלְעָם שֶׁשֹּׂוֹנְאָם, כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרְרוּ הַבְּרָכוֹת וְהַתּוֹכָחוֹת בְּיַד יִשְׂרָאֵל."
לתוכחתו של אוהב יש הקשר רחב יותר. היא נאמרת מתוך אמון בתיקון, מתוך הכרה בנקודות הטוב הקיימות במוכח, ומתוך רצון מיטיב לשנות. יתכן והמדרש מציע לנו להביט על תקופת האבל הנוכחית שלנו בראייה שכזו.
שבת שלום, ובבניין ירושלים ננוחם
דעת; תורה
דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)
דעת; תורה הוא פרויקט ייחודי בבית המדרש למחשבה יהודית. הפרויקט מבקש להיות מקום לתוכן תורני והגותי איכותי, ולמבקשי דעת וחכמה במרחב הרשת.
