2019-09-10
ביקורת על ספרו של ד"ר תומר פרסיקו, "אדם בצלם אלוהים"
דעת; תורה
חוברות
דפי לימוד
הרב סולובייצ'יק
ציונות דתית
בין קודש לחול
בין קודש לקודש
מתוך תכנית המחשבה
ביקורת ספרים
פרויקט יארצייט
2019-09-04
לתוכחתו של אוהב יש הקשר רחב יותר. היא נאמרת מתוך אמון בתיקון, מתוך הכרה בנקודות הטוב הקיימות במוכח, ומתוך רצון מיטיב לשנות.
הרובד הנוסף שנחשף מדברי המדרש ביחס למסרים הטמונים במניין בנ"י מסביר באור מחודש את מקומו כתגובה לחטא בנות מדיין
מה פירוש "מחלוקת שסופה להתקיים"? האם אנחנו לא חפצים להמעיט מחלוקות? למה מחלוקת טובה היא דווקא מחלוקת שממשיכה להתקיים?
המכנה המשותף הוא טבעו של הקצה.
פרשיות בשלח ויתרו מזמנות לנו מדי שנה את אותה הדילמה, שבת אחר שבת. יש שנהגו בקהילות ישראל לעמוד בשעת קריאת התורה בפסוקי שירת הים [שבוע שעבר] ובפסוקי עשרת הדברות [השבוע]. מנגד, יש המקפידים להמשיך להשאר לשבת.
לא כולם יכולים להכנס לכל מקום כל הזמן. לא תמיד רואים הכל. לא כולם יכולים לגעת.
גם אם משהו מהווה אור של קדושה, הוא אור שנועד להערצה.
פירוש נוסף, ומוכר פחות, לזיקה בין חטיבת "בהר סיני" התחומה בין פתיחת פרשת בהר וסוף פרשת בחוקותי, לבין סיום ספר ויקרא, מצוי בפירושו של הבכור שור.
מדוע המדרש שם את המסר נגד לשון הרע דווקא בפיו של הרוכל? מבט נוסף על מדרש מפורסם.
מה מסתתר מאחורי הפניה לכלל ישראל בתחילת ספר ויקרא?
למה הקב"ה מבקש ממשה "להניח" לו, אם משה לא "החזיק" אותו לפני כן?
השאלה הנאיבית למדי חושפת תפיסות עולם והבנת המציאות שונות בתכלית
מדוע דווקא דברי יהודה משכנעים את יעקב להפקיד את בנימין בידי האחים?
מדוע מצוות קידוש החודש נאמרת רגע לפני היציאה ממצרים?
סיפור עצמות יוסף מהווה "עלילת משנה" מייצגת לסיפור הגאולה של עם ישראל.
מתברר ש"קפיצת הדרך" של יעקב היא דווקא לאחור. על מסע, שליחות והתכווננות
מצוות וידוי מעשרות מלמדת אותנו על דרך עמידה נוספת מול הקב"ה.
2019-11-27
המדרש משווה בין ארבעת המינים לאבות האומה. מה השוואה זו באה ללמד?
על התבוננות מדרשית בייחודיות ומהות האדם, כפי שמשתקפת בפסוקי הבריאה.
בשונה מתבנית הנימוק "דרוש וקבל שכר" שמתעלמת מהערך האפשרי של תוכן המצווה המעשי, השכר למביאי הטף דווקא כן מייצר משמעות אחרת לטיב המצווה גם אצל הבוגרים.
סיפורי הבריאה וסיפורי אבות האומה, סיפוריהם של אנשים קטנים וסיפורן של מלחמות גדולות.
"להכיר" טובה זה לתת לטובה אישור מחדש אצלי, בעולם שלי. לתת לה הכרה.
סיפור יוסף והאחים הוא סיפורה של האנושות, לא לחינם הוא ממשיך להדהד בעולם לאורך ההיסטוריה
הנביא מתאר את נשגבותו של הקב"ה כמכלול הופעתו דרך גודל הבריאה כמו גם דרך קטנותה.
המרחב הגיאוגרפי שבו אנשים מצויים מסמל בהתאמה תודעה נפשית.
יותר ממה שקשה לנפץ צלמים והבלים, קשה לפעמים לדעת לעצור ולהכיר בעצם כך שהמציאות הדוממת היא בירה דולקת שיש לה מנהיג.
מה זו ברית, ולמה שבני האדם והא-ל יכרתו אחת כזו
הזעקה הכאובה שהפכה אותו, יותר מכל פיוט אחר, לסמל התחינה הפשוטה: "הושע נא".
לפעמים הציפייה מקבלת מענה דווקא באי הגשמתה, דווקא ביכולת הפנימית לסקור את הדבר מרום ההר בלי לרדת אליו בפועל.
פרשת שופטים היא סמל עקרוני לאלמנט החוק והמשפט של ההלכה. פרשיות הפתיחה פותחות לנו צוהר אל מערכת המשפט ההלכתית-יהודית במציאות אלטרנטיבית, ולא פחות מכך, אל אופיו המשפטי-משהו של המצוות.
הפסוק הסתום עורר לדיון חשוב במחשבת רבותינו: האם ישנם נסתרות שלא ניתן, או אף אסור, לנסות ולגשת אליהן?
כשהסביבתנות חוזרת אל הדת
