יותר ממה שקשה לנפץ צלמים והבלים, קשה לפעמים לדעת לעצור ולהכיר בעצם כך שהמציאות הדוממת היא בירה דולקת שיש לה מנהיג.
במובן מסויים, הסיפור של אברם אבינו מתחיל באמצע
בסוף הפרשה הוא כבר יהיה "אברהם", אב המון גויים, בסוף הפרשה כבר נכיר את הדמות ואת מעלליה בארץ כנען. הניצחונות הפוליטיים במצרים ובמלחמת הארבעה בחמישה, הקריאה בשם ה' בכל מקום, המתח הכרוך בהבטחת הארץ והבטחת הזרע- כל אלו חלק מרזומה עשיר שהולך ומתפתח לאורך פרקי הפרשה שלנו והפרשה הבאה. אחרי שהסיפור קצת מתחיל להתגלגל- אנחנו פוגשים דמות, אנחנו שומעים מה היא עשתה ועל מה היא מקבלת הכרה. אבל מאיפה אברהם מגיע אלינו בכלל? על בסיס מה כל זה מתחיל? מי הוא היה, מה הוא עשה, מי זה האיש ההוא שהתורה מתארת לנו כמעט בלי שום רקע מקדים איך הקב"ה מצווה אותו לשמוע לקריאתו וללכת להפוך לגוי גדול?
בסוף הפרשה הקודמת, תרח אבי אברם לוקח אותו ואת משפחת ויוצא מאור כשדים אל חרן. מעבר לזה אנחנו לא יודעים כלום על אברם. השלב הבא בסיפור הוא כבר קריאה מאוד אישית ומכוונת: "ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". למה דווקא הוא? מי הוא בכלל, האיש הזה? על מה הוא מקבל כזו הבטחה? ואכן, המדרש שם לב לחוסר האינפורמציה שאיתה אנחנו פותחים את ההיכרות שלנו עם הדמות. המדרשים השונים מציירים את פרקי הסיפור הראשונים שמסבירים את הרקע לקריאה "לך לך", ומסתבר לנו לאורם שלאברהם אבינו כבר יש היסטוריה בחיפוש אלוקים. החל מהמדרש על ניפוץ הצלמים וכבשן האש שממנו ניצל, וכלה במדרש על משל הבירה הדולקת שראה אברהם ותהה מי הוא מנהיגה.
פרשני התורה נאחזו גם הם במדרשים אלו כדי להסביר את הרקע לציווי האלוקי שמקבל אברם. רש"י והרמב"ן על הפסוקים אחרונים של הפרשה הקודמת מספרים לנו שבאור כשדים אברהם ניפץ את הפסלים של תרח אביו, ואם כך ממילא התמונה שאיתה אנחנו פותחים את הפרשה שלנו ברורה יותר. אברם "זוכה" לציווי האלוקי בזכות ההכרה שלו בבורא עולם והנכונות להשיל מעליו את התפיסה השגויה שבה החזיקו בני האדם עד כה.
השפת אמת מציע גוון נוסף להבין את פשר קריאת ה"לך לך". הוא מציע לחשוב שאברם לא "מקבל" את הקריאה כ"שכר" על מעשים אלו ואחרים שהוא עשה בעבר, אלא באופן בסיסי יותר בזכות העובדה שהוא היה היחיד שהקשיב לקיומה בעולם. הקריאה האלוקית לאדם לצאת מקיבעונו וללכת אל דבר ה' הדהדה בעולם מאז תום המבול, מאז שהבריאה הפכה לברית. בבסיסה, היא לא התחילה רק כקריאה לאברם - כל מי שהיה מקשיב ומתבונן במציאות ובהנהגתה ע"י הקב"ה היה יכול לשמוע אותה גם. במובן הזה השפת אמת מאמץ יותר את המדרש על הבירה הדולקת כיסוד להבנת טיב ההתמקדות באברם. אברם היה היחיד שראה שהבירה דולקת, היחיד שתמה איך יכול להיות שלכל הקיום הזה אין מנהיג אמיתי שאינו צלמים וגילולים. הקריאה נקראה בחלל העולם מרגע שברא ה' אדם לעבוד את האדמה, ואברם היה הראשון שהצליח להבחין שלכל הברואים האלו חייב להיות סדר מהותי עם מקור וראשית.
ואולי באמת, יותר ממה שקשה לנפץ צלמים והבלים, קשה לפעמים לדעת לעצור ולהכיר בעצם כך שהמציאות הדוממת היא בירה דולקת שיש לה מנהיג.
שבת שלום!
דעת; תורה
דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)
יותר ממה שקשה לנפץ צלמים והבלים, קשה לפעמים לדעת לעצור ולהכיר בעצם כך שהמציאות הדוממת היא בירה דולקת שיש לה מנהיג.
במובן מסויים, הסיפור של אברם אבינו מתחיל באמצע
בסוף הפרשה הוא כבר יהיה "אברהם", אב המון גויים, בסוף הפרשה כבר נכיר את הדמות ואת מעלליה בארץ כנען. הניצחונות הפוליטיים במצרים ובמלחמת הארבעה בחמישה, הקריאה בשם ה' בכל מקום, המתח הכרוך בהבטחת הארץ והבטחת הזרע- כל אלו חלק מרזומה עשיר שהולך ומתפתח לאורך פרקי הפרשה שלנו והפרשה הבאה. אחרי שהסיפור קצת מתחיל להתגלגל- אנחנו פוגשים דמות, אנחנו שומעים מה היא עשתה ועל מה היא מקבלת הכרה. אבל מאיפה אברהם מגיע אלינו בכלל? על בסיס מה כל זה מתחיל? מי הוא היה, מה הוא עשה, מי זה האיש ההוא שהתורה מתארת לנו כמעט בלי שום רקע מקדים איך הקב"ה מצווה אותו לשמוע לקריאתו וללכת להפוך לגוי גדול?
בסוף הפרשה הקודמת, תרח אבי אברם לוקח אותו ואת משפחת ויוצא מאור כשדים אל חרן. מעבר לזה אנחנו לא יודעים כלום על אברם. השלב הבא בסיפור הוא כבר קריאה מאוד אישית ומכוונת: "ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". למה דווקא הוא? מי הוא בכלל, האיש הזה? על מה הוא מקבל כזו הבטחה? ואכן, המדרש שם לב לחוסר האינפורמציה שאיתה אנחנו פותחים את ההיכרות שלנו עם הדמות. המדרשים השונים מציירים את פרקי הסיפור הראשונים שמסבירים את הרקע לקריאה "לך לך", ומסתבר לנו לאורם שלאברהם אבינו כבר יש היסטוריה בחיפוש אלוקים. החל מהמדרש על ניפוץ הצלמים וכבשן האש שממנו ניצל, וכלה במדרש על משל הבירה הדולקת שראה אברהם ותהה מי הוא מנהיגה.
פרשני התורה נאחזו גם הם במדרשים אלו כדי להסביר את הרקע לציווי האלוקי שמקבל אברם. רש"י והרמב"ן על הפסוקים אחרונים של הפרשה הקודמת מספרים לנו שבאור כשדים אברהם ניפץ את הפסלים של תרח אביו, ואם כך ממילא התמונה שאיתה אנחנו פותחים את הפרשה שלנו ברורה יותר. אברם "זוכה" לציווי האלוקי בזכות ההכרה שלו בבורא עולם והנכונות להשיל מעליו את התפיסה השגויה שבה החזיקו בני האדם עד כה.
השפת אמת מציע גוון נוסף להבין את פשר קריאת ה"לך לך". הוא מציע לחשוב שאברם לא "מקבל" את הקריאה כ"שכר" על מעשים אלו ואחרים שהוא עשה בעבר, אלא באופן בסיסי יותר בזכות העובדה שהוא היה היחיד שהקשיב לקיומה בעולם. הקריאה האלוקית לאדם לצאת מקיבעונו וללכת אל דבר ה' הדהדה בעולם מאז תום המבול, מאז שהבריאה הפכה לברית. בבסיסה, היא לא התחילה רק כקריאה לאברם - כל מי שהיה מקשיב ומתבונן במציאות ובהנהגתה ע"י הקב"ה היה יכול לשמוע אותה גם. במובן הזה השפת אמת מאמץ יותר את המדרש על הבירה הדולקת כיסוד להבנת טיב ההתמקדות באברם. אברם היה היחיד שראה שהבירה דולקת, היחיד שתמה איך יכול להיות שלכל הקיום הזה אין מנהיג אמיתי שאינו צלמים וגילולים. הקריאה נקראה בחלל העולם מרגע שברא ה' אדם לעבוד את האדמה, ואברם היה הראשון שהצליח להבחין שלכל הברואים האלו חייב להיות סדר מהותי עם מקור וראשית.
ואולי באמת, יותר ממה שקשה לנפץ צלמים והבלים, קשה לפעמים לדעת לעצור ולהכיר בעצם כך שהמציאות הדוממת היא בירה דולקת שיש לה מנהיג.
שבת שלום!
דעת; תורה
דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)
דעת; תורה הוא פרויקט ייחודי בבית המדרש למחשבה יהודית. הפרויקט מבקש להיות מקום לתוכן תורני והגותי איכותי, ולמבקשי דעת וחכמה במרחב הרשת.
